במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Pediatric Neurology, ביקשו החוקרים לבחון את היעילות של לקוזמיד (lacosamide – LCM) לטיפול בפעילות כפיונית בין- פרכוסית (interictal epileptiform discharges – IEDs) ולהעריך את הקשר בין IEDs לתוצאים פרכוסיים, בילדים עם אפילפסיה פוקאלית.
עוד בעניין דומה
המחקר הנוכחי כלל סך של 22 ילדים עם אבחון חדש של אפילפסיה פוקאלית מאטיולוגיה לא ידועה ובדיקות EEG (electroencephalogram) אשר בוצעו לפני ולאחר התחלת הטיפול עם LCM. החוקרים ביצעו הערכה של ההבדל בין מספר ה-IEDs המירבי ב-5 דקות (IEDs\5 דקות) ושל מיקום ה-IEDs. תוצאי פרכוסים הוערכו שנה מהגעה למינון החזקתי של הטיפול. נבדקים עם ירידה של 50% ומעלה בתדירות הפרכוסים בהשוואה ללפני תחילת הטיפול (פרה-LCM), הוגדרו כמגיבים.
תוצאות המחקר הדגימו, כי 10 נבדקים היו עם עלייה בשיעור ה-IEDs\5 דקות לאחר תחילת הטיפול עם LCM. לא נמצא הבדל מובהק בחציון ה- IEDs\5 דקות (1.5, טווח בין רבעוני: 0-31.75 ו-10.5, 0-80.5, לפני ולאחר תחילת הטיפול, בהתאמה). לא נמצא קשר בין השינוי ב-IEDs\5 דקות ותוצאים פרכוסיים. לא נמצא הבדל בתוצאים פרכוסיים בין מטופלים עם תבנית IEDs אזורית\דיפוזית בהשוואה לכאלה ללא תבנית זו (P=0.036 ו-P=0.039, בהתאמה). מתוך 10 חולים עם IEDs אזוריים בודדים, נצפתה נטייה להיעלמות IEDs בחולים עם פעילות פרונטלית, ולא באלו ללא פעילות פרונטאלית.
מתוצאות מחקר זה עולה כי ההשפעה של לקוזמיד על שיעור פעילות כפיונית בין-פרכוסית, ככל הנראה אינה קשורה לתוצאים פרכוסיים. יתכן ו-LCM אינו יעיל לשיפור תוצאים פרכוסיים במטופלים עם IEDs מרובים, אזוריים\דיפוזיים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
