מחקר זה ביקש לבחון את הקשר בין שינה לבין תפקוד אקדמי, בעזרת הערכה אקדמית מתוקננת מתוך מדגם גדול ומייצג של ילדים בגיל בית הספר ומתבגרים בהונג קונג.
עוד בעניין דומה
מחקר חתך מבוסס בתי ספר זה בוצע בשנת 2016. תלמידים השלימו מבחנים מתוקננים לאזור במקצועות; סינית, אנגלית ומתמטיקה ורצף שאלונים בנושא שינה, חרדה אקדמית ומוטיבציה. הורי התלמידים סיפקו מידע נוסף על אודות המצב הסוציואקונומי והרגלי הלמידה של הילדים. משך השינה בימי החול השתקף מתוך משך הזמן בו הנבדקים שהו במיטתם והפרש הזמן בין שעת ההשכבה לשעת ההשכמה.
במחקר נכללו 4,262 ילדים בכיתה ג' (Grade 3י- G.3; גיל ממוצע של 9.2±0.6 שנים, 49.7% בנות) ו-3,297 תלמידי כיתה ט' (Grade 9י- G.9; גיל ממוצע של 15.3±0.74 שנים; 57.5% בנות) מתוך 77 בתי ספר. תוצאות המחקר הדגימו כי שנתם של תלמידי בית ספר בעיר מטרופולין גדול איננו מספק. בנוסף נמצא קשר בין ריבועי משמעותי (G.3: β=-0.05; p<0.001; G.9: β=-0.03, p<0.01) המדגים כי תלמידים שישנו משך מיטבי (9.5 שעות בתלמידי G.3 ו-8.5 שעות בתלמידי G.9) נוטים לתפקד טוב יותר מבחינה אקדמית. הקשר המשמעותי נותר גם לאחר תקנון עבור משתנים סוציואקונומיים ומאפייני למידה, והודגם כי שינה לא מיטבית (רב או מעט מידי) נמצא קשור לתפקוד אקדמי פחות טוב.
מסקנת החוקרים הייתה כי זהו המחקר הראשון שבחן את הקשר בין משך השינה לבין תפקוד אקדמי בעזרת מבחן מתוקנן, ובו בזמן בחן מקרי ביקורת דומים במדגם גדול ומייצג בהונג קונג. ממצאים אלו מציעים כי יש קשר בצורת עקומת U בין משך השינה לבין תפקוד אקדמי של ילדים בגיל בית הספר ובמתבגרים. תוצאות המחקר מציעים כי יש לבצע חינוך לשינה והתערבות לצורך יצירת תבניות שינה מיטביות על מנת להשפיע לטובה על התפקוד האקדמי של תלמידים בגיל בית הספר היסודי וחטיבת הביניים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
