מחקר ישראלי איתר סמנים ביולוגיים המאפשרים אבחון מוקדם של רעלת הריון

חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף בתי חולים בארבע מדינות באירופה, פיתחו שיטה חדשנית לאבחון מוקדם של רעלת היריון. במחקרם אותרו 25 סמנים ביולוגיים המאפשרים לחזות בדיוק של 85% אם האישה מועדת לסבול מרעלת היריון. ממצאי המחקר פורסמו אתמול (ד') ב-Scientific Report מקבוצת Nature.

המחקר בוצע על-ידי הדוקטורנטית לירון יפה והובילו אותו ד"ר נועם שומרון מבית הספר לרפואה ופרופ' משה הוד, המשמש גם כמנהל מכון המחקר לרפואה סב-לידתית בבית החולים "בילינסון" וכנשיא האיגוד האירופי לרפואת האם העובר. שיתפו פעולה עמם, בנוסף ל"בילינסון", גם בתי חולים ברוסיה, איטליה, אנגליה וספרד.

ד"ר נועם שומרון (צילום: יח"צ)

החוקרים דיווחו, כי הסמנים המולקולריים נתגלו בדמן של נשים המצויות בתחילת הריונן ובעקבות זאת, על פי הצפי, עתידות ללקות בהמשך ברעלת הריון. הסמנים הביולוגיים התגלו באמצעות טכנולוגית ריצוף גנטי מהדור החדש ושיטות חישוביות מתקדמות. אבחון מוקדם ברמת ודאות גבוהה עשוי להוביל לתכנון טיפול מונע שימנע לחלוטין את הופעת המחלה, ציינו מחברי דו"ח המחקר.

"עד 8% מהנשים ההרות עלולות ללקות ברעלת הריון במהלך השליש השני או השלישי להריונן", הסביר ד"ר שומרון. "מדובר במחלה קשה המסכנת את בריאות האם והעובר ולעתים אף את חייהם. עדיין לא ידוע מה גורם לה, אך קיים עבורה טיפול מונע מוכח ופשוט: מתן אספירין במינון נמוך החל מהשבוע ה-16 להריון לכל המאוחר ועד תום ההיריון. נכון להיום, הטיפול המונע ניתן לנשים הרות הנחשבות כמצויות בסיכון לפתח רעלת הריון, על פי הערכות רופאיהן.

"אלא שבהיעדר סמן ביולוגי מובהק וחד-משמעי לאבחון מוקדם, התבסס החיזוי על קריטריונים כלליים, כמו הריונות קודמים, הרגשת המטופלת, לחץ דם או בדיקות אולטרסאונד מתוחכמות, משולבות בבדיקות ביוכימיה בדם בעלות רגישות אבחנה לא מספקת. המחקר החדש נועד לאפשר אבחון מוקדם ברמת ודאות גבוהה בהרבה".

"במחקר זה", הוסיף ד"ר שומרון, "ביקשנו למצוא סמן מולקולרי בדמה של האישה כבר בשליש הראשון להיריון - כשעדיין איננה סובלת מתסמינים כלשהם. הסמן נועד לנבא הופעה של רעלת הריון בהמשך".

לשם כך עקבו החוקרים אחר כמה אלפי נשים הרות ונטלו מכולן דגימות דם בשבוע ה-12 להריונן. בהמשך (לאחר תום ההריונות) התמקדו החוקרים ב-75 דגימות: 35 של נשים שלקו מאוחר יותר ברעלת הריון, וכ-40 דגימות של קבוצת בקרה - נשים שסיימו את הריונן בבריאות מלאה. מכולן הפיקו החוקרים מולקולות RNA, כ-20 מיליון מולקולות מכל דגימה.

ד"ר שומרון: "חוקרים רבים בעולם עוסקים ב'קריאת' ה-DNA של העובר, אך מעטים מאוד מהם מחפשים פתרונות המבוססים על ה-RNA – החומר הגנטי שמביא את ה-DNA לידי ביטוי. במעבדה שלי החלטנו להתמקד דווקא ב-RNA, במטרה לפתוח 'חלון' חדש אל רעלת ההיריון, וגם אל מחלות אחרות הקשורות להריון".

כך נחשפו מולקולות ה-RNA לטכנולוגיית "ריצוף גנטי מהדור החדש". לירון יפה, ביולוגית חישובית בהכשרתה, יישמה אמצעים חישוביים מתקדמים של "למידת מכונה", כדי לאתר את ההבדלים המדויקים בין ה-RNA של הנשים שחלו בהמשך ההיריון, לבין זה של נשים בריאות.

בסך-הכול נמצאו 25 מולקולות RNA ספציפיות (מתוך 20 מיליון, כאמור) שיכולות לשמש כסמנים קליניים: התצורה שלהן בדגימת הדם מעידה וביעילות של 85% אם אותה אישה תסבול מרעלת בשלב מתקדם יותר של הריונה.

פרופ' משה הוד (צילום: יח"צ)

ד"ר שומרון: "הממצאים שלנו מהווים בסיס לפיתוח בדיקת דם פשוטה לניבוי רעלת הריון, אבל יש להם גם חשיבות נוספת: הם מוכיחים שניתן להשתמש במולקולות RNA כסמנים מולקולריים כבר בשלב מוקדם של ההיריון. המגמה העולמית כיום מבקשת להקדים את בדיקות ההיריון לשליש הראשון - בניגוד למצב השכיח כיום, כאשר מרבית הבדיקות מבוצעות בשליש השלישי. הקדמת הבדיקות תאפשר לרופאים למנוע נזקים לאם ולעובר ובמידת הצורך להתחיל בטיפול מונע מוקדם ככל האפשר, שישפר בצורה משמעותית את בריאות האם והעובר".

פרופ' הוד הוא ממובילי המגמה הזאת בישראל ובעולם ובאחרונה הקים "מרפאת שליש-ראשון" בבילינסון. "במעבדה שלנו אנחנו מחפשים סמני RNA גם לסוכרת הריון - מחלה נפוצה פי כמה מרעלת הריון - שעלולה לגרום לתינוק נזק משמעותי לכל ימי חייו".

פרופ' הוד מוביל כיום את הוועדה לבריאות האם והעובר של האיגוד העולמי לגניקולוגיה ומיילדות (FIGO), ששמה לה למטרה עיקרית לטפח את המגמה לניבוי סיבוכי היריון עתידיים עוד בשליש הראשון להיריון.

"חשוב להבין", אמר, "שסיבוכי ההיריון גורמים לשיבוש בתהליכי ההתפתחות התקינה של העובר ומשפיעים על כל מחלות העתיד שלו, החל מהילדות, דרך גיל ההתבגרות ובגיל המבוגר".

עוד ציין פרופ' הוד: "כיום חלה התקדמות במציאת טכנולוגיות חדישות, מבוססות גנטיקה חדשנית כמו בעבודת מחקר זו, וכן מיקרוביום, מטבוליום (סמנים בדם האם – חלבונים ומטבוליטים) ואחרים. הטכנולוגיות הללו יאפשרו בעתיד לבצע ניבוי מוקדם ביותר עוד משלבי ההיריון הראשונים ולנקוט בפעילות מניעתית כנגד סיבוכים. זה עתיד הרפואה המיילדותית".