• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • מזכ"ל: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
חדשות

מרווח מעל חמש שנים בין הריונות כרוך בסיבוך נשימתי ועצבי ביילודים

מחקר חדש שנערך במרכז הרפואי סורוקה בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון בחן מהו המרווח האופטימלי בין הריונות - הנה התוצאות

דחיית הלידה הבאה לפער של מעל חמש שנים פחות מומלצת. צילום: אילוסטרציה

מחקר חדש שנערך במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון בחן מהו הפער האופטימלי בין לידות מבחינת סיבוכי ההריון קצרי הטווח, ובעיקר לגבי סיבוכים נשימתיים ארוכי טווח ליילודים.

המחקר, ששילב כוחות בין רופאי נשים, רופאי ילדים ואפידמיולוגים, פורסם לאחרונה בעיתון הבינלאומי לרפואת ילדים Pediatric Pulmonology.

קיימות תפיסות רבות בנוגע לפער המיטבי בין לידות. יש הדוגלים ב"לגמור עם זה" גם על חשבון שעות השינה ולצופף הריונות, בעוד שיש הדוגלים בדחיית ההריון הבא. נושא המרווח האופטימלי בין ההריונות נדון בניירות העמדה של האיגוד שהגדיר מרווח קצר בכניסה להריון לפני שמלאו שישה עד 18 חודשים מהלידה הקודמת, ומרווח ארוך ככזה שמעל חמש שנים.

המחקר בחן משמעות מרווח בין הריוני קצר אשר הוגדר כנמוך מחצי שנה, מרווח ביניים ומרווח ארוך (אשר הוגדר כמעל חמש שנים בין ההריונות). צוות המחקר עקב אחרי נשים וילדיהן אשר ילדו בבית החולים סורוקה. ההשוואה בוצעה בין כ-19,000 ילודים שנולדו במרווח קצר, לבין 114,000 ילודים שנולדו במרווח ביניים, ולעומתם 11,500 ילודים אשר נולדו במרווח מעל חמש שנים בין ההריונות.

שיעור הלידות המוקדמות היה גבוה יותר בקרב ילודים שנולדו הן במרווח קצר והן במרווח ארוך. כאשר נבחנו סיבוכים נשימתיים חסימתיים ארוכי טווח לתינוקות, נמצא שאלה שנולדו במרווח גדול של מעל חמש שנים היו בסיכון מוגבר של פי 1.5 לסיבוך זה. יש לציין כי מחקר אחר של הצוות הראה שמרווח ארוך נמצא גם כגורם סיכון לסיבוכים עצביים ארוכי טווח ליילודים.

פרופ' אייל שיינר, מנהל מחלקת נשים ויולדות ב' ב"סורוקה" ומעורכי המחקר, הסביר: "מרווח קצר נחשב בספרות לגורם סיכון לסיבוכי הריון, ואכן המחקר הנוכחי הדגים עלייה בשיעור הלידות המוקדמות. יחד עם זאת, דווקא מרווח ארוך של מעל חמש שנים נמצא כגורם סיכון לסיבוכים נשימתיים חסימתיים ארוכי טווח ליילוד. לא הכל נמצא בידיים שלנו, אבל כדאי לזכור שדחיית הלידה הבאה לפער של מעל חמש שנים היא פחות מומלצת".

לדבריו, "המחקר הנוכחי מדבר על כך שגם מרווח בין לידות מהווה גורם סיכון לתחלואה, וכמו תמיד נראה שכדאי לבחור בדרך האמצע, לא קרוב מדי ולא רחוק מדי. דבר נוסף שחשוב לזכור, בייחוד כאשר קיימת מחשבה על מרווח קצר, הוא נטילת חומצה פולית שהוכחה כמפחיתת מומים בכלל ומומים בצינור העצבי בפרט".

פרופ' אביב גולדברט, מנהל מחלקת ילדים ב' ומעורכי המחקר, הוסיף: "מרווח שמעל חמש שנים בין ההריונות כרוך בסיבוך נשימתי והן בסיבוך עצבי בתינוקות. האפשרות לתכנן נכון ולהקטין סיכוי שהילדים יזדקקו בהמשך לטיפול רפואי יכולה וצריכה להיכנס לשיקול דעת ההורים".

צוות החוקרים הרב מערכתי מהמרכז הרפואי סורוקה ומאוניברסיטת בן גוריון כלל גם את ד"ר תמר ויינשטוק מהמחלקה לבריאות הציבור והילה רפפורט-פסטרנק מהפקולטה לרפואה אוניברסיטת בן גוריון.

נושאים קשורים:  הריון,  מרווח בין הריונות,  פרופ' אביב גולדברט,  פרופ' איל שיינר,  סורוקה,  מחקר,  ד"ר תמר ויינשטוק,  חדשות
תגובות
21.07.2021, 12:47

שלום רב,
כתבה מעניינת.
רופאים ישמחו לקבל מספרים של תחלואה וכן משמעות סטטיסטית של ההבדלים. כמו כן, רצוי לפרט את סוגי התחלואה וגם הסבר/השערות להופעתם.
מעניין, אך רצוי שיוצגו שיטות ומספרים כמקובל כדי לאפשר בקורת של הקוראים.