• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • מזכ"ל: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
חדשות

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו טיפול גנטי לחירשות

עכברים שנשאו מוטציה גנטית הגורמת לחירשות, ולתאי האוזן הפנימית שלהם הוחדרה גירסה תקינה של הגן הפגוע, פיתחו שמיעה תקינה | השיטה החדשנית עשויה לסייע לטיפול בילדים שסובלים מאובדן שמיעה

שחר טייבר ופרופ' קרן אברהם. לאור הצלחת המחקר מפתחים עתה החוקרים טיפולים דומים למוטציות נוספות הגורמות לחירשות. צילום: אוניברסיטת תל אביב

טיפול חדשני בחירשות, המבוסס על החדרת מטען גנטי לתאי האוזן הפנימית, פותח במסגרת מחקר שנעשה באוניברסיטת תל אביב על מודל עכבר. במסגרת הטיפול, המטען הגנטי מוחדר לתוך התא הפגום בצורה כזו שהוא למעשה מתקן את הפגם הגנטי ומאפשר לתא להמשיך לתפקד בצורה תקינה.

החוקרים הצליחו באמצעות טיפול זה גם למנוע הידרדרות בשמיעה של עכברים עם חירשות הדרגתית. להערכת צוות המחקר, הטיפול שפיתחו מתאים לבני אדם ועשוי להביא לפריצת דרך בטיפול בילדים שנולדים עם מגוון מוטציות הגורמות לאובדן השמיעה.

מובילי המחקר הם פרופ' קרן אברהם ושחר טייבר, דוקטורנט במסלול המשולב לרפואה ומחקר (MD-PhD) במחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם וביוכימיה בבית הספר לרפואה ומבית הספר למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. דו"ח המחקר פורסם השבוע ( ג') ב-EMBO Molecular Medicine.

פרופ' אברהם: "חירשות היא הליקוי החושי הנפוץ ביותר. על פי ארגון הבריאות העולמי כחצי מיליארד לקויי שמיעה יש כיום בעולם וקבוצת אוכלוסיה זאת צפויה לגדול פי שניים בעשורים הקרובים. אחד מכל 200 ילדים נולד עם ליקוי שמיעה ואחד מתוך 1,000 ילדים נולד חירש. במחצית מהמקרים גורם החירשות הוא מוטציה גנטית. נכון להיום, מוכרים בספרות הרפואית כ־100 גנים שמוטציות שחלו בהם עלולות לגרום לאובדן השמיעה.

"במחקר התמקדנו בחירשות גנטית הנובעת ממוטציה בגן SYNE4. זוהי חירשות נדירה שהתגלתה לפני כמה שנים במעבדתנו בקרב שתי משפחות בישראל ומאז אובחנה גם בטורקיה ובאנגליה. ילדים שיורשים את הגן הפגום משני הוריהם נולדים עם שמיעה תקינה אך שמיעתם הולכת ומידרדרת במהלך הילדות. הסיבה לכך היא שהמוטציה גורמת לשינוי במיקום גרעין התא ולמוות של תאי השערה שבשבלול באוזן הפנימית, שאחראים לקליטת גלי הקול".

טייבר תיאר את מהלך עבודת המחקר: "עבדנו עם טכנולוגיה חדשנית מתחום הטיפולים הגנטיים. ייצרנו נגיף מלאכותי שאיננו גורם למחלה והחדרנו לתוכו חומר גנטי – גירסה תקינה של הגן הפגוע במשפחות ובעכברים. הזרקנו את הנגיף לתוך האוזן הפנימית של העכברים, כך שתאי השערה נדבקו בנגיף וקלטו את החומר הגנטי שהחדרנו לו. הדבקה זו מתקנת למעשה את התא הפגום ומאפשרת לתאי השערה להמשיך ולתפקד בצורה תקינה.

"לאחר מכן בחנו את שמיעתם של העכברים באמצעות מבחנים פיזיולוגיים והתנהגותיים. העכברים המטופלים פיתחו שמיעה תקינה, כמעט זהה לזו של עכברים רגילים ללא מוטציה". לאור הצלחת המחקר מפתחים עתה החוקרים טיפולים דומים למוטציות נוספות הגורמות לחירשות.

פרופ׳ בני נגריס, מנהל המחלקה לרפואת אף אוזן גרון במרכז הרפואי מאיר, ראש החוג לרפואת א.א.ג בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב שלא היה מעורב בפרויקט, הגיב: ״בניגוד לטיפולים המקובלים כיום לשיפור השמיעה, כמו שימוש במכשירי שמיעה ושתל השבלול, הניתנים למטופלים לאחר שהנזק כבר התהווה אלא שהם משיגים שיפור חלקי בלבד, השיטה של הצוות של פרופ׳ אברהם מציגה חדשנות ויעילות לטיפול בליקויי שמיעה עוד בטרם נגרם הנזק. הגישה הטיפולית שהוצגה במחקר הזה היא ללא כל ספק פריצת דרך מחשבתית - 'שובר שוויון׳ בטיפול בחירשות״.

השתתפו במחקר: פרופ׳ דוד שפרינצק מבית הספר לנוירו-ביולוגיה, ביוכימיה וביופיזיקה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב ופרופ׳ ג׳פרי הולט מבית החולים לילדים בבוסטון ובית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד בארה"ב.

המחקר נתמך בעיקר על ידי הקרן הדו לאומית למדע ישראל-ארה״ב (BSF) יחד עם מכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב (NIH), מועצת המחקר האירופאית (ERC) והתכנית למחקר ברפואה מותאמת וממוקדת אישית של הקרן הלאומית למדע בישראל.

נושאים קשורים:  פרופ' קרן אברהם,  חירשות,  טיפול גנטי,  מחקר,  אוניברסיטת תל אביב,  פרופ׳ בני נגריס,  פרופ׳ דוד שפרינצק
תגובות