• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • מזכ"ל: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
COVID-19 בישראל

פרופ' גמזו וצוות "איכילוב" מציגים תכנית מפורטת לחזרה לחיי שגרה

צוות בכירים מ"איכילוב" הגיש מתווה מפורט לחזרה לשגרה בכל ענפי המשק, החינוך, התרבות והספורט - יותר בדיקות מהירות ומטושים, בדיקות תכופות ושימוש באפליקציה לאישורי כניסה למתחמים ציבוריים

"התכנית תחזיר ערים עם תחלואה נמוכה לשגרה עירונית מאוזנת ובריאה, אשר תאפשר לחיות את החיים במלואם לצד הקורונה". צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

צוות בכירים מהמרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, בראשות המנכ"ל פרופ' רוני גמזו, ששימש כפרויקטור הקורונה הראשון בישראל במשך כחמישה חודשים, יחד עם פרופ' עידית מטות, פרופ' אלי שפרכר ורופאים נוספים, הציג לשר הבריאות יולי אדלשטיין ושרים נוספים תכנית בשם "מגן לחיים" שבה מפורט המתווה להחזרת שגרת החיים בכל תחומי הפעילות במשק בצל מגיפת הקורונה. התכנית מכוונת להחזרת ישובים עם תחלואה נמוכה (ירוקים וצהובים) לשגרה "מאוזנת ובריאה שתאפשר לחיות את החיים במלואם תוך שמירה על כללים ברורים לשם הגנה על התושבים", כפי שניסחו זאת מחבריה. כן טרחו מחברי המסמך להבהיר שהמתווה הוכן בשיתוף גורמים נוספים.

בין השאר נכתב במסמך: "הצורך לחזור לשגרה מותאמת, תוך ניהול סיכונים אחראי, הוא קריטי בעת הזו. ישראל נמצאת בנקודת זמן שיש איום ממשי של פגיעת אל-חזור בכלכלה, בחברה ובנפש. בניית אמון הציבור להמשך ההתמודדות עם המגיפה מחייב את כולנו להראות, לצד הצהרות על החשש מעלייה בתחלואה, נקיטת צעדים ממשיים ונחושים לחזרה לשגרה אף תוך כדי הליכה על השוליים, גם כשמקדם ההדבקה לא מאפשר דעיכת התחלואה, תוך מיצוי מקסימלי של כל הכלים המוכרים. הציבור מצפה ליצירתיות, חדשנות מחשבתית ואף נטילת סיכונים מחושבים".

העיקרון המנחה, הדגישו מחברי המסמך, הוא ש"אין תועלת במגבלות ללא אמצעים לשימור הישגיהן. המפתח לשמירה על הישגי המגבלות - סגר, עוצר לילי, הגבלות התקהלות - הוא מערך של בדיקות מהירות המוביל לחקירות אפידמיולוגיות יעילות.  למרות שהמערך הוקם, הציבור איננו מגויס ואין מספיק רצון לביצוע הבדיקות. קיים קושי באכיפה. הציבור מראה סימני שחיקה וזקוק לחזרה לשגרה תחת ניטור".

תהליך לעידוד הציבור לביצוע בדיקות

מחברי המתווה מציעים להניע תהליך לעידוד הציבור לביצוע בדיקות וממליצים על התמריץ הבא:  כניסה למרחבים ציבוריים תיעשה רק כנגד הצגת תוצאות בדיקה שלילית לקורונה ב-72 השעות האחרונות; וכן לבצע גם בדיקות מהירות (אנטיגן) – POIs תכופות כאשר ניתן לבצע כ-70 בדיקות לבודק ביום ונדרשים 9,200 בודקים לשם כך לבדיקת סיקור של מחצית מהאוכלוסיה – פעם בשבוע.

בדיקת דגימה לנגיף הקורונה. צילום: יוסי זמיר/ פלאש 90

התועלת במהלך זה הוא בכך שמובטחת עלייה במספר הבדיקות שיובילו ליעילות של החקירות האפידמיולוגיות, מה שיאפשר חזרה למעגל העבודה של העובדים. כלומר, יהיה לזה אימפקט כלכלי. כך גם תתאפשר פתיחת עסקים, מה שיוביל לשיפור בתחושת הרווחה של הציבור. עם זאת יהיה צורך בשמירה על כללי ההתמגנות האישית וכן כללים הנוגעים לצמצום התקהלויות, שמירה על ריחוק חברתי ותפוסות מצומצמות יותר במלונות, בבתי העסק, במסעדות, במופעי תרבות וספורט, בשווקים ובמקומות אחרים כמו מוסדות דת.

שימוש מוגבר ומורחב בבדיקות PCR

כן ממליץ צוות "איכילוב" על שימוש מוגבר ומורחב בבדיקות PCR לעובדים קבועים שהם בעלי פוטנציאל להפצת-על של הנגיף כמו מורים, סדרנים ועוד; על שימוש מוגבר בבדיקות המהירות מבוססות אנטיגן לכל אדם המשתתף בפעילות במרחב ציבורי בר סיכון להדבקה; ועל שימוש בטכנולוגיות רישום אוטומטי לניהול, רישום, בקרה של נכנסים ויוצאים ממתחם, למשל על ידי אפליקציה ייעודית וברקוד שרק באמצעותו ניתן להיכנס למתחם ציבורי. עוד ממולץ על התרה של התקהלות והפעלת משקים, על בסיס רמת תחלואה מקומית.

בהקשר לבדיקות האנטיגן המהירות שהן בסיס לניהול המתווה המוצע, נאמר שהן ייעשו בנקודת הדגימה (point-of-care) מאחר שבדיקה כזאת מאפשרת קבלת תשובה מהירה תוך עד 20 דקות. רק לאנשים בעלי בדיקה שלילית בתוקף תינתן נגישות לאתרים או לאירועים שכיום סגורים לקהל הרחב - אירועי תרבות, קניונים, כנסים וגם ספורט. תוצאות בדיקות אלה ישודרו לאפליקציה חדשה, אשר תנהל את תוקף אישורי הכניסה.

בנושא ניהול נתוני הבדיקות והבקרה, מדגיש המתווה שלשם כך יוקם אתר אינטרנט מאובטח, מלווה באפליקציה לטלפונים ניידים של הציבור. האתר והאפליקציה יאפשרו רישום המטופל לבדיקות מהירות באופן עצמאי. בשטח הבדיקה יתבצע הליך זיהוי מול תעודה מזהה של הנרשם. מבצע הבדיקה יעדכן בשטח, באמצעות ממשק לאפליקציה, את תוצאות הבדיקה. האפליקציה תציג בכל עת את סטטוס הבדיקה האחרון של הנבדק, במידה וקיימת. תוצאות הבדיקות ישודרו במקביל לקופת החולים של המטופל, כמקובל עבור בדיקות רפואיות. תוצאות חיוביות ידווחו גם ישירות ללשכת הבריאות המחוזית.

אמנם ידוע מהספרות המקצועית, מציין המסמך, שבדיקות מהירות אלו הן בעלות רגישות וסגוליות נמוכות לעומת בדיקות PCR (מטוש) רגילות, מה שמעלה מעט את החשש לתוצאות חיוביות כוזבות וכן לחשש לתוצאות שליליות כוזבות בשיעור נמוך יחסית כאשר נשאים יוגדרו כבריאים לפי הבדיקה, אבל לאור אי ההצלחה בגיוס הציבור לביצוע בדיקות, המתווה המוצע צפוי לשנות מגמה זו והדבר יביא לגילוי מספר רב של מאומתים לא מוכרים, ב"מחיר" מתקבל על הדעת של שליליים כוזבים מעטים בעלי יכולת הדבקה נמוכה.

כמו כן מצא צוות המומחים שהכין את המתווה: נתוני הרגישות מחושבים במתווה של בדיקה אחת לאדם אחד. אולם במציאות, זמינות בדיקות מהירות רבות מאפשרת ביצוע חוזר ותכוף של הבדיקה. בדיקות חוזרות מעלות את רגישות הבדיקה: ככל שהאדם חוזר על הבדיקות יותר פעמים בפרק זמן קצר, כך עולה הרגישות המצטברת ומתקרבת ל-100%.

לגבי מימון הבדיקות העריך צוות מחברי המסמך כי עלותה הבדיקה כ-10 דולר. מוצע שהמימון יבוצע בידי כל אזרח או המוסד שנהנה מפתיחת שעריו, או שהמדינה תישא בעלויות אלו שיאפשרו חזרת חצי מיליון עובדים למעגל העבודה וכך להשיג חיסכון של 3.75 מיליארד דולר בחודש שמכסה עלויות של שתי בדיקות כאלו לכל אדם בישראל במשך שבוע.

המסמך מפרט גם את מודל האפליקציה (באמצעות ה"ענן") והפונקציות הנדרשות בו. בתוך השבועיים הקרובים בהשקעה כספית עצמאית הוא יעבור פיילוט ב"איכילוב".

החזרה לבתי הספר ומתווה הפעלת מערכת החינוך

כמו כן מפורט במסמך כל נושא החזרה לבתי הספר ומתווה הפעלת מערכת החינוך בשכבות הגיל השונות לגבי הוראה פרונטלית, קפסולות, למידה מרחוק אבל העדפת למידה בשטח פתוח. "במידה שבתוך כשבועיים מיום החזרה ללימודים תתגלה עלייה בתחלואה, ישובו תלמידי שכבות ז'-י' ללמידה מרחוק בהיקף מלא. בדרך זו נוכל לבצע הערכת סיכונים זהירה ולהחזיר את המצב לקדמותו במהירות, במקרה הצורך".

צוותי ההוראה יחויבו לעבור בדיקות PCR תכופות, שבועיות. התלמידים - לעבור בדיקות PCR או בדיקות אנטיגן מהירות באופן תדיר. חדרי המורים יסגרו והאכילה תתבצע באופן יחידני, באוויר הפתוח.

כן נקבעו כללים להפעלת קניונים במתחמים סגורים, חנויות ענק ושווקים שהפעלתם תיעשה במתחמים. בכל מתחם יופעלו "נאמני קורונה" שיהיו אחראים לאכיפת כללי ההתנהגות, עטיית מסיכות והימנעות מהתקהלויות מעבר לתפוסות שנקבעו.

כללים לחזרה לפעילות ספורט, חדרי כושר ובריכות

כללים נוספים מפורטים לצורך פעילות ספורט, שמירה על מרחק מדוד בין מתאמן למתאמן, חובת מסכה של המתעמל והמדריך. כמו כן כללים הנוגעים לשיעורי סטודיו וחדרי כושר שבהם יוכל אדם אחד להתאמן על כל 10 מ"ר, כאשר בין המכשירים יוצב חוצץ או יישמר מרווח 2 מטרים בין מכשיר למכשיר.

בריכת שחייה בישראל. צילום יונתן סינדל/ פלאש 90?

בבריכות שחייה למטרת ספורט מותרת הפעילות בתפוסה של אדם אחד לכל 5 מ"ר. בשלב הראשון יתר מתקני הבריכה (SPA, סאונה, ג'קוזי) לא יאושרו לפתיחה. יתאפשר לקיים אירועי ספורט בנוכחות קהל, במסגרת הלאומית והבינלאומית, תוך צמצום היקף הקהל עד ל-70% מתפוסת האולם או האיצטדיון ולפי מבנה הקפסולה של מספר האנשים שירכשו כרטיס. "סדרן קורונה" יוצב בכל יציע לאכיפה קפדנית של עטית מסיכות וכללי ריחוק.

מתווה לאירועי תרבות, תפילות והתכנסויות

לגבי אירועי תרבות - צמצום היקף הקהל עד ל-70% מתפוסת האולם או האיצטדיון לפי מבנה הקפסולה של מספר האנשים שירכשו כרטיס. מדיניות התפוסה באיצטדיונים הפתוחים תהיה מתירנית יותר מאשר באולמות הסגורים. ייאסרו אכילה וריקודים במתחמי האירוע. שמירת מרווחים בין כסאות ובין השורות בתוך האולם או האיצטדיון תונהג.

בכל בית תפילה ייקבעו "נאמני קורונה" אשר ייפקחו על מניעת התקהלויות, עטיית מסיכה ועמידה בתקנות. תיקבע תפוסה מקסימלית לכל בית תפילה - עד 30% מהתפוסה המותרת בשגרה, ולא יותר מאדם ל-4 מ"ר. ייקבעו מראש מספר מועדים נפרדים לתפילות השונות כדי למנוע התקהלות. החלונות והדלתות של בית התפילה יוותרו פתוחים במהלך התפילה לשם אוורור מרבי. בעמדת "שליח הציבור" יוצבו מחיצות פלסטיק למניעת העברת רסס.

בחנוכה, בחג המולד ובעיד אל פיטר ניתן יהיה לאפשר תפילות והתכנסויות על פי מתווה הרמזור: בערים ירוקות וצהובות בלבד - אדם אחד ל-4 מטר מרובע, במקסימום של עד 50 אנשים - בעיר צהובה ועד 100 בעיר ירוקה, וכל זאת בתנאי שכל המשתתפים יערכו בדיקות מהירות לפני תחילת האירוע.

מגבלות לפעילות מסעדות ובתי אוכל

נקבעו מגבלות לגבי מסעדות ובתי אוכל: מספר האנשים לא יעלה על 50% מהתפוסה המותרת עפ"י רשיון העסק. המרחק בין השולחנות יהיה לפחות 2.5 מטר. בבית אוכל בשטח פתוח ניתן לארח עד 50 אורחים ובלבד שהמרחק בין השולחנות יהיה לפחות 2.5 מטר. יוצב שלט בכניסה לכל בית עסק בו תפורט תפוסת הקהל המקסימלית בפנים ובחוץ.

כמו כן ימונה "ממונה קורונה" שיהיה אחראי מטעם בית העסק על עמידה בנהלים. שמו יוגדר כחלק מרישיון העסק. האורחים יעטו מסיכה עד הגעתם לשולחן ובכל מצב שבו הם קמים מהשולחן ומסתובבים ברחבי המסעדה (כגון הליכה לשירותים). בדלפק העסק, ככל שקיים, תהיה מחיצה למניעת העברת רסס בין נותן השירות ללקוח. כל העובדים יעטו מסיכות, למעט עובדי המטבח שעובדים בפס החם.

אפליקציית כניסה ויציאה במלונות

תופעל במלונות אפליקציית כניסה ויציאה. כל אורח יירשם בכניסה וביציאה באמצעות מערכת אפליקטיבית שתשמש להצהרת בריאות; לבקרה על המספר המקסימלי של המבקרים ולצורך חקירה אפידמיולוגית עתידית. תחול חובת בדיקות שתיעשה בתיאום עם משרד התיירות, לרבות PCR או הבדיקות המהירות. עובדי המלונות יחויבו בשתי בדיקות מהירות בשבוע. לא תאושר העסקת עובדים המגיעים מערים אדומות וכתומות.

הכניסה למתחם המלון תותר רק על ידי הצגת בדיקת קורונה שלילית מ-72 השעות הקודמות או בדיקת אנטיגן מהירה בכניסה. כל העובדים והאורחים יבצעו בדיקות אנטיגן מהירות אחת ל-72 שעות. המרחקים בלובי בין המשפחות הגרעיניות יוגדלו ל-2 מטר. המרחקים בין השולחנות בחדרי האוכל יוגדלו ל-2 מטר ויוגבל מספר הסועדים בחדר האוכל עד 35% מהתפוסה המרבית המותרת. הבריכות יהיו סגורות בשלב הזה. בכל מלון יהיה "ממונה קורונה" אחראי על עמידה ב"תו הסגול" כששמו קבוע ויהיה חלק מרשיון העסק.

נושאים קשורים:  איכילוב,  חזרה לשגרה,  קורונה,  פרופ' רוני גמזו,  פרופ' עידית מטות,  פרופ' אלי שפרכר
תגובות
אנונימי/ת
01.12.2020, 13:47

מה כל כך קשה לחזור לשגרה?
רק כי מישהו עלה על עץ גבוה לפני כמעט שנה?

אנונימי/ת
02.12.2020, 19:44

אכן כן.

אנונימי/ת
07.12.2020, 20:17

משהו לא בסדר אם בוחן המציאות של בני אדם שזה התוכניות שלהם. צר לי. ומותר לי לציין את האיבחון הזה כי השכלה ומקצוע בתחום האיבחון אישיותי.
+רפואה. משהו לא תקין. צר לי וכואב לרשום זאת. אבל אחרת אני מועלת בשבועה שנשבעתי . לא להזיק .ואם משהו לא תקין ופוגע באחרים נפשית גופנית חובה להתריע

13.12.2020, 20:45

הזוי פשוט הזוי
כל הטירוף הזה בשביל מחלה שנרפאעם מימנה 99.97 מהאוכלוסיה קמה הבעייה לבודד רק את האוכלוסיה בסיכון?

אנונימי/ת
13.12.2020, 22:31

איך בדיוק הגעת ל 99.97%? התמותה כרגע בישראל היא 0.9% (לא כולל סיבוכים ארוכי טווח). בוירוס שיש לו פוטנציאל להדביק את רוב האוכלוסיה, זה משמעותי.
ולבודד אוכלוסיה בסיכון במרקם התרבותי החברתי של ישראל זו בעיה.