מחקר תצפית שבוצע על ידי צוות בראשות פרופ' אלי סומך, מנהל אגף הילדים בבית החולים מעייני הישועה בבני ברק, העלה כי ילדים במשפחות שבהן היה חולה קורונה ושהו עימו בבידוד נדבקו פחות מהמבוגרים באותה משפחה. הנושא נבדק בצברי התחלואה ב-14 משפחות גרעיניות – שני הורים ומספר ילדים בגילאים שונים כשמטרת הבדיקה היתה ללמוד על אפקטיביות העברת הנגיף בין בני המשפחה ובגילאים שונים.
עוד בעניין דומה
אוכלוסיית המחקר כללה 110 משתתפים מ-14 משפחות שחולקו לשלוש קבוצות: מבוגרים בגיל 18 ומעלה, ילדים בני 17-12 וילדים 11-0. מכל המשתתפים נלקחה בדיקת PCR לקורונה מדרכי הנשימה.
התוצאה: רק 15% מבני 11-0 שנים נדבקו בנגיף הקורונה, לעומת 66% מהמבוגרים בני 18 ומעלה ששהו בקרבת חולה.
במרבית המשפחות החולה הראשון במשפחה היה אחד מבני הבית הבוגרים. במקרה אחד היה מתבגר בן 14 וחצי שנדבק ככל הנראה ביום לימודים בישיבה. לא ידוע על מקרה של הכנסת הזיהום למשפחה על ידי ילדים 11-0, אולם עורכי המחקר ציינו שלא ניתן לשלול לגמרי אפשרות כזאת בשל הסימפטומים הקלים המופיעים אצל הילדים מדי פעם.
ניתוח התוצאות גם הראה הבדלים בולטים בין שלוש הקבוצות. שיעור הדגימות החיוביות היה 66% בקבוצה הראשונה, 38% בקבוצה השנייה ו-15% בשלישית. כלומר, ההבדלים בין הקבוצות היו משמעותיים מבחינה סטטיסטית.
זרוע אחרת במחקר כללה סקר מהאגף למיילדות באותו בית חולים בבני ברק ובו נעשתה השוואת הנשאות לנגיף בשתי קבוצות: יולדות ללא סימפטומים שהגיעו ללידה וילדים מבני העיר שביקרו בחדר המיון לילדים בבית החולים מסיבות שאינן קשורות למחלת חום או לתסמינים נשימתיים. התוצאות: 3% מהיולדות נשאו את הנגיף, בהשוואה לכ-1% מהילדים. החוקרים הסיקו: "ניתן להניח שנשאות הנגיף פחות שכיחה בקרב הילדים בהשוואה לאמהותיהם".
פרופ' סומך: "התוצאות מלמדות שגם בתנאי מגורים צפופים, המחקים במידה מסוימת את האינטרקציה שבין הילדים בבתי הספר, שיעור ההעברה לילדים ושיעור הנשאות בקרב גילאי הגן והכיתות הנמוכות בבתי הספר נמוכים יותר בהשוואה למבוגרים מבני המשפחה".
לדבריו, למרות שלא נעשתה בדיקת היכולת להעברה במישרין של הנגיף בתוך מוסדות החינוך, מתחזקת ההנחה כי למרות שהילדים בבני ברק נדבקים בנגיף הקורונה הם כנראה אינם הגורם הדומיננטי בהעברתו באוכלוסיה.
"חשיבות המחקר היא לדעתנו בכך שהוא נעשה באוכלוסיה החיה בצפיפות עם מספר גבוה של ילדים בכל משפחה - בעוד המחקרים המצוטטים מחו"ל נעשו באוכלוסיות עם ממוצע של ילד אחד למשפחה", ציין פרופ' סומך, "ועל כן לתוצאות שלהם פחות ישימות לתנאים בישראל. המסקנה: פתיחת מוסדות החינוך לאחר תקופת הסגר צריכה להיעשות בזהירות רבה ובהדרגה, תוך ניטור שוטף וקפדני אחרי מצב הנשאות לנגיף בקרב הילדים".