היפותזת הקשר בין חיסון החצבת-חזרת-אדמת (MMR) לבין אוטיזם מעוררת דאגה רבה ומאתגרת את ההיענות לקבלת החיסון. מטרת המחקר הייתה להעריך האם החיסון מעלה את הסיכון לאוטיזם בילדים, בתת קבוצות מסוימות של ילדים ובפרקי זמן שונים לאחר קבלת החיסון.
עוד בעניין דומה
החוקרים תכננו מחקר עוקבה כלל ארצי בקרב 657,461 ילדים שנולדו בדנמרק משנת 1999 ועד סוף שנת 2010, ועקבו אחריהם מגיל שנה ועד 31 באוגוסט 2013. החוקרים השתמשו ברשם האוכלוסין הדני כדי לקשר בין מידע על חיסון ה-MMR, אבחנת אוטיזם, חיסוני ילדות אחרים, אחים עם אוטיזם וגורמי סיכון אחרים לאוטיזם.
החוקרים ערכו רגרסיית סיכון פרופורציונלי על פי מודל COX על מנת לנתח את ההישרדות עד לזמן אבחנת האוטיזם, על מנת להעריך את יחסי הסיכון לאוטיזם בהתאם לקבלת חיסון MMR, עם תקנון לגיל, שנת לידה, מין, חיסוני ילדות נוספים, אוטיזם בקרב האחים וגורמי סיכון לאוטיזם.
במהלך המעקב אחרי 5,025,754 שנות-אדם, 6,517 ילדים אובחנו עם אוטיזם (שיעור היארעות – 129.7 ל-100,000 שנות-אדם). בנוסף, נמצא שיחס הסיכונים לאוטיזם בין ילדים שקיבלו את החיסון לכאלה שלא חוסנו, הוא 0.93 (רווח בר-סמך 95% = 0.85-1.02). באופן דומה, לא נמצא סיכון מוגבר לאוטיזם לאחר קבלת חיסון MMR באף אחת מתת הקבוצות השונות, שהוגדרו על פי היסטוריה משפחתית של אוטיזם בקרב האחים, גורמי סיכון לאוטיזם, חיסוני ילדות אחרים או בהשוואה בין פרקי זמן ספציפיים לאחר קבלת החיסון.
אחד מחסרונות המחקר הוא שלא נבדקו רשומות רפואיות אינדיבידואליות. תוצאות המחקר תומכות באופן משמעותי בעובדה שחיסון ה-MMR אינו מעלה את הסיכון לאוטיזם, אינו מהווה טריגר לאוטיזם בילדים המועדים ללקות באוטיזם, ואינו מקושר למקרי אוטיזם סמוכים גיאוגרפית. המחקר מוסיף חוזק סטטיסטי למחקרים אחרים שבוצעו בנושא, בעיקר על ידי עיסוק בתת קבוצות מסוימות כמו ילדים עם פרה-דיספוזיציה ובמסקנות לגבי מקרים סמוכים גיאוגרפית.
מקור:
Hviid A, et al. Annals of Internal Medicine 2019;170(8):513-520. DOI: 10.7326/M18-2101