משרד הבריאות הרחיב לאחרונה את סמכויות האחיות בקהילה לאבחון ולטיפול רפואי. כך, אחיות שהוגדרו כמומחיות בקהילה תוכלנה לאבחן מחלות, להפנות לבדיקות ולרשום תרופות, וזאת בלא שקיבלו הכשרה לכך. מדובר בהחלטה המעמידה את הציבור בסכנה של טיפול רפואי לא הולם.
עוד בעניין דומה
מודל האחות המומחית (Nurse practitioner) פותח במדינות שבהן המרחקים הגיאוגרפיים גדולים, כארצות הברית, שם אוכלוסיה רחבה אינה מבוטחת וקיים מחסור חמור ברופאים ראשוניים. על רקע זה נולדו בארה"ב מקצועות דרג הביניים כמו אחות מומחית. ביצועי מערכת הבריאות האמריקאית עלובים הן באיכות הרפואית והן בהוצאה הלאומית לבריאות המרקיעה שחקים, וספק אם זה המודל שאותו נרצה לאמץ.
מחסור ברופאים אכן קיים גם בארץ, אבל בהשוואות בינלאומיות, המחסור באחיות בישראל חמור אף יותר - אז מהיכן תבואנה האחיות האלו בכלל, על חשבון הסיעוד החסר עוד יותר?!
רפואה וסיעוד הם מקצועות אקדמיים שונים שההכשרה עבורם היא אחרת וייעודם שונה. האבחון והטיפול הרפואיים מתבססים על ידע רחב שאינו נלמד בבתי הספר לאחיות, ובראשם היכולת לברור את המוץ מהתבן ולזהות את החריג, את המקרה מסכן החיים המקופל בתוך תסמינים בנאליים, בעוד שעבודת האחיות מתבססת בעיקרה על פרוטוקולים מוכנים מראש, המתאימים לסיעוד.
קרסול נקוע המגיע לבדיקת אחות מומחית בארה"ב ייצא, על פי הפרוטוקול, עם הפניה לצילומי רנטגן, בדיקת אורטופד וראומטולוג, בדיקות מעבדה לאפשרות של מחלות מפרקים ועם טיפול בנוגדי דלקת במינון גבוה - כל אלה, במרבית המקרים, שלא לצורך. כל סימפטום וסימן הם פתח לאבחנה מבדלת רחבה, וכל בדיקה ותרופה הן בעלות פוטנציאל נזק ותועלת שאותו יש לשקול תוך שימוש בארגז כלים רחב שנרכש במשך שנות הכשרה רבות, שאינן מצויות בידי אחיות, מנוסות ומשכילות ככל שיהיו. בנוסף, תלונות גופניות הן לעתים קרובות ביטוי למצוקות חיים ונפש שהרופא אך לא האחות הוכשר לזהות, ויש לו את הביטחון והידע המספיקים כדי לגעת בלב העניין ולהרגיע שאין צורך בבירור רפואי נרחב ומיותר.
נוסף על הפגיעה הצפויה באיכות ובבטיחות הטיפול הרפואי, קיימים במהלך סיכונים נוספים: העמקת הפערים בין מרכז לפריפריה - שם החוסר ברופאים גדול יותר, רישום יתר של תרופות, בדיקות וייעוצים שיעמיסו שלא לצורך על הרפואה היועצת ועל בתי החולים ויעלו את ההוצאה לנפש ללא שיפור משמעותי בבריאות, פגיעה בקשר החשוב בין המטופל לרופא הראשוני והטלת אחריות משפטית על האבחון והטיפול הרפואי שקבעה האחות על הרופא.
הרופאים הראשוניים, רופאי המשפחה והילדים בקהילה, זקוקים וכמהים לאחיות שיעבדו איתם בצוות ויקלו על העומס הרב המוטל עליהם, אך לשם כך אין צורך להרחיב בצורה כה גורפת את סמכויות האחיות. המענה לעומס הוא פיתוח והטמעת תהליכי עבודה יעילים במרפאות הקהילה, לרבות עבודה בצוות רב מקצועי, הכולל פרט לרופא ולאחות גם מזכירה, תזונאית, עובדת סוציאלית ועוד.
שינוי באיזון בין מקצועות כה חשובים אפשרי לאחר דיון וגיבוש הסכמות רחבות. פרסום חוזר מנכ"ל משרד הבריאות בעוד הוועדה שישבה על המדוכה לא סיימה את דיוניה, עלול להעיד על שכרון כוח שלטוני או לחלופין על פחדנות ופזיזות.
בחוזר המרחיב את סמכויות האחיות נאמר כי הצורך הוא "לחזק את מענה הצוות הרב מקצועי... ולהגדיר את העצמת הסיעוד כציר משמעותי על מנת לקדם את הטיפול בחולה". זהו אינו הצורך. הצורך הוא לחזק את הרפואה הראשונית בקהילה והדרכים להשגת מטרה זו רבות והן אינן כוללות התפשרות על איכות הטיפול הרפואי. בצוק העתים ואל מול מערכת בריאות בקריסה, משרד הבריאות משנמך את הטיפול הרפואי לתושבי ישראל.
אני תקווה כי הרופאים הראשוניים שעליהם מבקש להטיל משרד הבריאות את האחריות על עבודת האחות המומחית, עבודה המעמידה את המטופלים בסיכון, לא ישתפו פעולה עם הרעיון הנואל הזה. לעמיתותי האחיות היקרות אומר: היו גאות במקצועכן החשוב מאין כמוהו, אל תסכימו להצעה להיות רופאות סוג ב'.