• יו"ר: פרופ' אילן דלאל
  • מזכ"ל: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
חדשות

המלצות בינלאומיות לחיסוני פוליו, חצבת, אבעבועות והרפס זוסטר

ועדת החיסונים של ארגון הבריאות העולמי פרסמה הנחיות מבוססות ראיות, הכוללות חיסונים חדשים ואסטרטגיות לשיפור תכניות החיסון

חיסון ילדים. אילוסטרציה

הוועדה האסטרטגית המייעצת למומחים בחיסונים (SAGE) של ארגון הבריאות העולמי פרסמה את המלצותיה בתום המפגש הדו שנתי שנערך בשבוע שעבר. הוועדה הביעה דאגה עמוקה בשל המצב הנוכחי שבו משאבים מוסטים מבריאות הציבור העלולים לחבל בהישגים של מערכות הבריאות ובפרט לאחר מגיפת הקורונה.

הוועדה הדגישה את התרומה המשמעותית של חיסונים לשיפור בריאות ילדים והישרדותם, תוך ציון העובדה שחיסונים הם אחד האמצעים עם התשואה הגבוהה ביותר על ההשקעה בבריאות הציבור.

חצבת

עוד צוין בדו"ח כי העלייה במקרי החצבת בעולם מחייבת פעולות דחופות למניעת התפרצויות גדולות. מספר הילדים שלא קיבלו שום חיסון ("zero-dose") גדל בחלק מהאזורים אפילו לאחר שיקום תכניות החיסון השגרתיות בעקבות מגיפת הקורונה.

מחלות פנאומוקוקיות

בנושא חיסון נגד פנאומוקוק בילדים, הוועדה שבה ואישרה כי השגת כיסוי גבוה של שלוש מנות של חיסוני פנאומוקוק מצומדים (PCVs) היא הדרך היעילה ביותר למניעת מחלות פנאומוקוקיות בילדות. ההמלצה היא על שימוש בשתי אסטרטגיות מקובלות: לוח זמנים של 3p+0 (שלוש מנות ראשוניות ללא מנת דחף) או 2p+1 (שתי מנות ראשוניות ומנת דחף אחת). לא נמצא יתרון מובהק לאחת השיטות על פני האחרת, והבחירה צריכה להתבסס על גורמים אפידמיולוגיים ותכנוניים מקומיים.

על פי ההמלצות, מדינות עם תכניות חיסון PCV מפותחות שהשיגו רמות מספיקות של חסינות עדר יכולות לשקול אחת משתי אסטרטגיות לחיסכון בעלויות: שימוש בלוח זמנים מופחת של 1p+1 (מנה ראשונית אחת ומנת דחף אחת), או שימוש במנת PCV13 חלקית (40%). שתי האסטרטגיות מחייבות כיסוי חיסון גבוה וניטור מדוקדק של ההשפעה והכיסוי, עם תכניות חירום לחזרה ללוח הזמנים המלא של שלוש מנות במידת הצורך.

אבעבועות רוח

בנושא אבעבועות רוח והרפס זוסטר, הגורמים לתחלואה משמעותית בכל העולם, הוועדה מציינת כי יעילות העלות של חיסון, על בסיס מחירי החיסון הנוכחיים, תהיה שונה בין מדינות ותיחשב ליעילה מבחינת עלות-תועלת ברוב המדינות רק על בסיס היתרונות הכלכליים הכוללים, כולל אובדן פריון של מטפלים.

הוועדה המליצה לשקול שימוש בחיסוני אבעבועות רוח בלוח זמנים של שתי מנות עם מרווח מינימלי של ארבעה שבועות בין המנות למניעת אבעבועות רוח בילדים באוכלוסיות שבהן אבעבועות רוח מהווה בעיה משמעותית בבריאות הציבור.

מדינות המכניסות את חיסון אבעבועות רוח צריכות להגדיר יעדי כיסוי חיסון, המונחים על ידי קריטריונים הכוללים את נטל המחלה הלאומי והתת לאומי, יכולת כלכלית, יעילות עלות, שיעורי סרופרבלנס וגיל רכישת הזיהום, כדי למנוע את הסיכון התיאורטי של שינוי בגיל הזיהום אשר יוביל לתחלואה גבוהה יותר אם הכיסוי נמוך או מתון.

SAGE גם המליצה לשקול חיסון אבעבועות רוח לאוכלוסיות מיוחדות, כולל קבוצות מסוימות שנמצאות בסיכון למחלה חמורה. ניתן להציע חיסון למדוכאי חיסון ולאלה החיים עם זיהום HIV מבוקר היטב וספירת CD4 מספקת. יתרה מכך, החיסון מומלץ לעובדי בריאות ללא הוכחה מתועדת של זיהום קודם ב-VZV או חיסון. המטרה היא למנוע העברה לקבוצות מטופלים רגישות, במיוחד בעת טיפול באנשים מדוכאי חיסון, וכן להגנה אישית, במיוחד בעת טיפול בילדים.

הרפס זוסטר

המלצת הוועדה היא לשקול את השימוש בחיסון הרפס זוסטר רקומביננטי בלוח זמנים של שתי מנות עם מרווח מינימלי של חודשיים בין המנות, למניעת הרפס זוסטר במבוגרים, אלה עם מצבים כרוניים ומדוכאי חיסון, במדינות שבהן הרפס זוסטר מהווה בעיה משמעותית בבריאות הציבור. ניתוחי עלות-תועלת יכולים לסייע בקבלת החלטות.

פוליו

בנושא פוליו, SAGE הביעה דאגה רבה לגבי ההעברה המתמשכת של נגיף פוליו מסוג בר בפקיסטן ואפגניסטן, וההיעדר מאמצים לשינוי משמעותי באסטרטגיה להשלמת ביעור הנגיף. הוועדה הביעה דאגה מפני המשך התפשטות נגיף הפוליו מסוג 2 הנגזר מהחיסון והתפרצות באזורים חדשים, כולל מדינות אירופאיות והדגישה את הצורך הדחוף בכיסוי חיסוני השגרה ובהגעה לילדים שלא קיבלו אף מנת חיסון.

SAGE בחנה ראיות מעודכנות והסיקה כי לוח זמנים לחיסון פוליו עם מינימום של שלוש מנות של חיסון IPV (או חיסון המכיל IPV), כגון חיסון מחומש או שישי (הקסולנטי) המכיל IPV ורכיב שעלת אצלולרי, החל מגיל שישה שבועות או מאוחר יותר הוא מספק, ללא צורך במנת דחף IPV מתוכננת (מנה רביעית) ועדכנה את ההמלצות הקיימות בהתאם.

עם זאת, SAGE הדגישה כי אם לוחות הזמנים אינם מתכננים מנה רביעית כמנת דחף (שעשויה לשמש כאפשרות להשלים ילדים שהחמיצו מנות קודמות), חיוני שילדים יקבלו את כל שלוש המנות. המלצה זו אינה משנה את ההמלצות הקיימות של ארגון הבריאות העולמי למתן מנות דחף של אנטיגנים אחרים בשנה השנייה לחיים, כלומר חיסונים המכילים דיפתריה-טטנוס-שעלת.

עוד נכתב בהודעה כי חלה התקדמות מרשימה בהקמה ובתפקוד של ועדות טכניות לאומיות מייעצות לחיסונים (NITAGs) ברחבי העולם. עם זאת, NITAGs במדינות בעלות הכנסה בינונית רבות מתמודדות עם אתגרים המעכבים תפקוד אופטימלי.

SAGE ציינה את החשיבות הגוברת של NITAGs בייעוץ לממשלות בנושא תיעדוף הכנסת חיסונים, אופטימיזציה של תיקי חיסונים ולוחות זמנים לחיסון, וכן את תפקידן בניטור תכניות.

דו"ח SAGE מדגיש את האתגרים העומדים בפני תכניות חיסון גלובליות, כמו גם את ההזדמנויות להתקדמות באמצעות חיסונים חדשים ואסטרטגיות שיפור. ההמלצות החדשות בנוגע לחיסוני פנאומוקוק, אבעבועות רוח, הרפס זוסטר ופוליו מספקות הנחיות מבוססות ראיות למערכות הבריאות בעולם.

נושאים קשורים:  חיסונים,  ארגון הבריאות העולמי,  פוליו,  חצבת,  הרפס זוסטר,  אבעבועות רוח,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
21.03.2025, 10:11

עדיין לא רואים מחקר ראוי המשווה בין מחוoנים ל׳לא מחוoנים׳ כלומר חיoון מול פלאצבו.
*
כן כתובה הoיבה החשובה
״ רק על בסיס היתרונות הכלכליים הכוללים, כולל אובדן פריון של מטפלים״

אנונימי/ת
27.03.2025, 18:02

אולי גם נעשה נסוי אם אנטיביוטיקה עובדת. אולי תחזרי למאה ה19 ונבדוק אם חלב מפוסטר עוזר במניעת מחלות.
אל תחסני את הילדים שלך וכיקרה משהו תלכי ותתבעי כסף מהמדינה. כול הכבוד