ילדים מהמגזר החרדי נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לקומה נמוכה

מחקר חדש מצא כי פערי גדילה משמעותיים בין ילדים ישראלים מתגלים כבר בשנתיים הראשונות לחיים, כאשר ילדים מהמגזר החרדי נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לקומה נמוכה. המחקר פורסם החודש בכתב העת Israel Journal of Health Policy Research.

צוות החוקרים, בראשות ד"ר נעמה פיש-שוולב מהמכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר לרפואת ילדים ופרופ' משה פיליפ, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת ב"שניידר", מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, יחד עם חוקרים ממשרד הבריאות ומוסדות אחרים, ביצע מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שבחן גורמי סיכון לקומה נמוכה בגילאי שש-שבע שנים.

המחקר כלל 368,088 ילדים בכיתה א' שעברו מדידות גובה ומשקל בין השנים 2015-2019. החוקרים השוו נתונים אנתרופומטריים, מיילדותיים ודמוגרפיים בין ילדים עם קומה נמוכה (ציון תקן גובה נמוך משתי סטיות תקן לפי נורמות ארגון הבריאות העולמי) לבין ילדים עם גובה תקין.

הממצאים הראו ששיעור הקומה הנמוכה בכלל האוכלוסיה היה 1.6%, אך במגזר החרדי השיעורים היו גבוהים משמעותית - 3.8% בבנים ו-3.2% בבנות. לעומת זאת, השיעורים הנמוכים ביותר נמצאו במגזר הערבי (0.8% בבנים ו-0.7% בבנות).

בנוסף, הנתונים מראים שלילדים במגזר החרדי היה ציון תקן גובה תקין בגיל חודשיים, אך הם חוו את הירידה התלולה ביותר בציון התקן במהלך השנה הראשונה לחיים - ירידה של 0.566 סטיות תקן.

במודל רגרסיה לוגיסטית, המשתנים שניבאו קומה נמוכה בגיל שש-שבע שנים היו: מגזר חרדי, גיל הריון מתקדם יותר, ציון תקן גובה נמוך יותר בגיל חודשיים, משקל לידה מתחת לאחוזון ה-90 ושינוי קטן יותר בציון תקן הגובה עד גיל שנתיים. גורמים מגנים כנגד קומה נמוכה היו מין זכר ומשקל לידה מעל אחוזון ה-90 לגיל ההריון.

החוקרים מסיקים כי פערי הגדילה בין המגזרים השונים מתגלים במהלך השנתיים הראשונות לחיים, עם הירידה המשמעותית ביותר בציון תקן הגובה במהלך השנה הראשונה. הם ממליצים לשירותי הבריאות הציבוריים, כולל טיפות חלב ורופאי הילדים בקהילה, לתת עדיפות למגזר החרדי ולעקוב מקרוב אחרי בעיות גדילה במהלך השנה הראשונה והשנייה לחיים.