ארבעה חודשי הנקה בלבד מפחיתים את הסיכון לאלרגיה למזון

הזנה מבוססת הנקה בלבד בארבעת חודשי החיים הראשונים מצמצמת את הסבירות להתפתחות אלרגיות למזון. כך עולה ממחקר שנערך על ידי צוות המכון לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית במרכז הרפואי בני ציון בחיפה, שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Annals of allergy Asthma and Immunology.

שכיחותן של אלרגיות למזון מזנקת בשנים האחרונות והופכת לבעיה חמורה במדינות המערב. המחקר התבסס על 3,030 שאלונים שמילאו אמהות לפעוטות בגילאי 6-24 חודשים וכללו שאלות לגבי הזנת הפעוטות - הנקה בלעדית, הנקה משולבת תמ"ל חלבי, או תמ"ל חלבי בלבד. בנוסף, האמהות נשאלו לגבי ההיסטוריה הרפואית המשפחתית ועל הופעת תגובות אלרגיות ותסמיני אלרגיה למזון אצל הפעוטות.

מתוך 2,920 שאלונים מלאים, 39% מהאמהות הזינו את התינוק באמצעות הנקה בלבד בארבעת החודשים הראשונים, 49% שילבו הנקה עם תמ"ל חלבי ו-12% הזינו את התינוקות רק באמצעות תחליפי חלב. מהמחקר עלה כי כ-425 מהילדים (14%) סבלו מאלרגיה למזון, 71% מתוכם פיתחו אלרגיה לאלרגן אחד, בעיקר חלב פרה, וכ-19% סבלו מאלרגיה לשני מזונות.

פרופ' אהרון קסל, מנהל המכון לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ב"בני ציון", ממובילי המחקר, מסביר כי המחקר התמקד באלרגיות המזון השכיחות ביותר - לבוטנים, לשומשום, לביצים, ולחלבון חלב פרה. לפי הממצאים, הזנה בלעדית בהנקה הובילה לצמצום בהופעת אלרגיות. כך למשל, 2.9% מהפעוטות בקבוצת ההנקה הבלעדית פיתחו אלרגיה לשומשום, לעומת 5.2% בקבוצת ההנקה החלקית, ו-3.9% בקבוצת התמ"ל בלבד.

"בניתוח סטטיסטי, פעוטות שהונקו באופן בלעדי היו עם סיכוי נמוך ב-42% לפתח אלרגיה לשומשום בהשוואה לאחרים", אומר פרופ' קסל. "הסיכוי להופעת אלרגיה לשומשום גבוה ב-73% אצל מי שניזונו מהנקה בשילוב תמ"ל וב-33% אצל מי שניזונו מתמ"ל חלבי בלבד".

פרופ' אהרון קסל, מנהל המכון לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ב"בני ציון". "ירידה בהנקה היא כנראה אחד הגורמים לעלייה בשכיחות העולה של אלרגיות למזון" (צילום: פרטי)

הפער מובהק עוד יותר באשר לאלרגיה לבוטנים. בקרב 1.8% מהפעוטות בקבוצת ההנקה הבלעדית התפתחה אלרגיה לבוטנים, לעומת 3.6% מהפעוטות שהוזנו בשילוב הנקה ותמ"ל. "המשמעות היא שהסיכוי להופעת אלרגיה לבוטנים בקרב תינוקות שניזונו באופן משולב גבוה ב-100% לעומת מי שינקו בלבד. בקרב פעוטות שניזונו מתמ"ל חלבי בלבד, 2.7% סבלו מאלרגיה לבוטנים", ממר פרופ' קסל.

לגבי ביצים, תינוקות שניזונו בהנקה חלקית נמצאים בסיכון גבוה ב-91% לפתח אלרגיה לביצים בהשוואה למי שניזונו בהנקה בלבד, ואילו תינוקות שניזונו רק מתמ"ל נמצאו בסיכון גבוה ב-77%.

המסקנה העיקרית העולה מהמחקר היא שהנקה בלעדית במהלך ארבעת החודשים הראשונים לחיים מצמצמת את הסיכון להופעת אלרגיה לבוטנים, לביצים ולשומשום", אומר פרופ' קסל. "לאורך השנים בוצעו מספר מחקרים בעולם שעסקו בנושא זה, ואולם הממצאים לא היו חד משמעיים, בין היתר בשל העובדה שהמחקר בוצע בקרב אוכלוסיות שונות, בגילים שונים והתבסס על משך זמן הנקה שונה. כמו כן, גם ההגדרה למי שסובל מאלרגיה לא היתה ברורה מספיק במחקרים אלה".

המחקר הנוכחי מתבסס אך ורק על נשים ישראליות, שהניקו את ילדיהן במשך ארבעה חודשים ובמחקר השתתפו רק אמהות לילדים שהאלרגיה שלהם אומתה על ידי אלרגולוג.

המחקר בדק גם את הסיכון להתפתחות אלרגיה לחלב פרה. מתוך 425 פעוטות שסבלו מאלרגיה למזון, 126 פיתחו אלרגיה לחלבון חלב פרה. פרופ' קסל מסביר כי "חשיפה לחלב במחלקה לאחר הלידה, ולאחריה מעבר להנקה בלבד, מעלה את הסיכון לאלרגיה לחלב ב-89%". גם שילובים אחרים של הנקה ושימוש בתמ"ל, הכוללים הפסקה של מתן התמ"ל מעל לחודש ימים, מעלים את הסיכוי להתפתחות אלרגיה לחלבון חלב פרה כמעט פי שישה.

אלרגיה לחלב פרה ודלקת עור אטופית

ממצאים אלה בנוגע לאלרגיה לחלב פרה מחזקים את הממצאים שעלו במחקרים קודמים ברחבי העולם בנושא. לפי נייר עמדה שהפיץ האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה באוגוסט האחרון, השכיחות של אלרגיה לחלבון חלב פרה בתחילת שנות ה-2000 נעה בין 0.3% ל-0.5% מהאוכלוסיה בישראל, וכעת מוערכת ב-0.85% ל-1%.

למרות שאלרגיה לחלבון חלב פרה חולפת ב-60%-70% מהמקרים, לרוב בשנים הראשונות לחיים, ההשלכות הבריאותיות של אלרגיה זו רבות וכוללות חסרים תזונתיים בשנות הגדילה וההתפתחות, שעלולים להתבטא בפגיעה במימוש פוטנציאל הגובה בגיל הבגרות ובירידה בצפיפות העצם.

באיגוד לאלרגיה ואימונולוגיה ממליצים לאמהות המעוניינות להניק בלבד, להימנע ממתן תוספות של תמ"ל חלבי לתינוק בימים הראשונים לחיים על מנת להפחית את הסיכון להתפתחות אלרגיה לחלב.

לדברי פרופ' קסל, ולנוכח הממצאים, בימים אלה פועל האיגוד מול משרד הבריאות בדרישה שבבתי החולים יינתנו ליילודים פורמלות מיוחדות שמיועדות לאלרגיים, על מנת להפחית את הסיכון להתפתחות אלרגיה בהמשך.

החוקרים התייחסו גם לדלקת עור אטופית. כ-19% מהפעוטות במחקר פיתחו דלקת מסוג זה, אלא שמי שניזונו מהנקה בלבד היו בעלי סיכון מופחת בשיעור של 34% לפתח את הדלקת.

"בעידן המודרני, הולך ויורד היקף הנשים היולדות שמתבססות על הנקה בלבד כאמצעי להזנת התינוקות", מסכם פרופ' קסל. "הממצאים מהמחקר מלמדים שזה יכול להיות אחד הגורמים לעלייה בשכיחות העולה של אלרגיות למזון".

מחקר ישראלי אחר: האלרגיה קשורה לדפוסי תזונת האם המניקה

ממצאי המחקר הנוכחי שערך פרופ' קסל שונים ממחקר גדול שנערך במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא בהובלת ד"ר עידית לחובר-רוט. המחקר מצא שתינוקות שניזונו מהנקה, בין אם בלעדית ובין אם בשילוב תמ"ל, היו בעלי סיכון מוגבר יותר לפתח אלרגיה למזון כלשהו.

המחקר שפורסם בכתב העת Annals of Allergy, Asthma & Immunology בשנת 2023, נערך באנליזת המשך של מחקר ה-COMEET שעקב אחר 2,000 תינוקות מיום הלידה ועד גיל שנה.

אחת ההשערות של החוקרים היתה כי ייתכן שהתינוק היונק נחשף לכמויות קטנות של חלבוני המזון שהאם צורכת דרך ההנקה. אם החשיפה לכמויות אלו אינה עקבית, היא עלולה להוביל להתפתחות אלרגיה, בדומה למה שקורה בתינוקות שנחשפים למנות בודדות של פורמולה חלבית בחודשיים הראשונים לחיים.

על פי הסבר זה, אם האם אוכלת חטיף שיש בו בוטנים כמו במבה למשל, אפילו אם זה נעשה רק אחת למספר שבועות, התינוק נחשף לכמות קטנה מדי שמובילה להתפתחות אלרגיה. אולם, אם הצריכה של החטיף היא עקבית, התינוק נחשף לחלבון הבוטנים באופן עקבי ולכן מפתח סבילות, סדומה למה שקורה כאשר תינוקות נחשפים למנות בודדות של פורמולה חלבית בחודשיים הראשונים לחיים, שהוכח כי הם בעלי סיכון מוגבר לפתח אלרגיה לחלב.