התינוקת סופיה, מפרשת החלפת העוברים ב"אסותא", תישאר בחזקת האם שילדה אותה. כך קבע אתמול (ב') הרכב שופטים בבית המשפט המחוזי במחוז מרכז. השופטים קבעו כי ההורים המולידים ולא ההורים הגנטיים ישמשו כהוריה של הקטינה סופיה ויהיו בעלי האחריות ההורית עליה. ההורים הביולוגיים מתכוונים לערער לעליון על ההחלטה.
עוד בעניין דומה
השופטת ורדה פלאוט, השופט צבי ויצמן והשופט אלי ברנד קיבלו את ערעורם של האם היולדת ובן זוגה והפכו את החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, שהורה בחודש נובמבר האחרון להעביר את הפעוטה להוריה הגנטיים.
"כל משך חייה של ס', מעת היוולדה, עברו עליה חוויות קשות רבות בשל הבעיות הרפואיות מהן היא סובלת. היא נותחה מספר פעמים, עברה הליכים רפואיים כואבים שההתמודדות עימם קשה, בוודאי לקטינה בת גילה, והתסקירים מלמדים אותנו כי, ככל הנראה, עקב חוויות אלו קיימת אצל ס' חרדה מכל מפגש עם גורמים זרים, ואף אם חל שיפור בנושא זה בתקופה שחלפה בין שני התסקירים, עדיין המפגש עם זרים נחווה על ידה כמאיים", כתבו השופטים בחלק העוסק בשיקולים של טובת הפעוטה.
"במהלך כל תקופת חיים זו היו לצידה ההורים המגדלים, תמכו בה תמיכה מלאה, עד כדי עזיבת האם הנושאת את מקום עבודתה והתמסרותה המלאה לטיפול בה, באופן שיש בו כדי להשליך על הרווחה הכלכלית של התא המשפחתי המשותף של ההורים המגדלים, אך שניהם הסכימו למחיר זה לשם הענקת טיפול מיטבי לס' בשל צרכיה המיוחדים".
בפסק הדין הדגישו השופטים את ההכרה בחשיבות שמירת הקשר של הפעוטה עם הוריה הגנטיים, תוך מודעות לסבל הרב שנגרם לשני זוגות ההורים כתוצאה מהטעות הטראגית שהתרחשה בתהליך ההפריה.
בהחלטתם קבעו השופטים כי אף שבמקרה זה ניתן למצוא זיקות הוריות לכל אחד מהזוגות, יש להעדיף את זכותם ההורית של האם היולדת ובן זוגה מכמה טעמים משמעותיים, שעיקרם בטובת הקטינה.
"בפן האימהות, יש להעדיף את האם היולדת על האם הגנטית, מאחר שהרתה ונשאה ברחמה את הקטינה מבלי לדעת על דבר הטעות שאירעה ועל העדר התאמה גנטית בינה ובין הביצית המופרית שהוחדרה לרחמה", נכתב בפסק הדין. "היא סיכנה חייה עבור הקטינה כאשר הסכימה לבצע ניתוח תוך-רחמי להצלתה, על אף המלצת הרופאים לבצע הפלה נוכח המומים הלבביים שהתגלו", נכתב. "ניתוח זה היה מסכן חיים עבור האם היולדת עצמה, והיא - יחד עם בן זוגה - גידלה את הפעוטה במסירות רבה, תוך הקדשת עיתותיהם לבריאותה ולהתפתחותה הפיזית והנפשית".
כצופה פני עתיד, הבהיר בית המשפט כי לאור התפתחות טכניקות הפריון המלאכותי והחשש לטעויות אנוש, יש להעדיף את "עקרון הוודאות", לפיו האם היולדת היא אמו של הילוד. קביעה זו תספק ודאות באשר לתוצאות טעויות עתידיות בהליכי פריון מלאכותי, ולא תידרש המתנה וחיפוש אחרי קשר גנטי עם גילוי הטעות.
השופטים ציטטו נימוקים לגישה הרואה באם היולדת את אמו של היילוד מאסמכתאות בחוק הישראלי, כולל בחוק הפונדקאות, חוק תרומת ביציות וחוק מרשם האוכלוסין, וכן בפסיקות ההלכה והדין העברי.
"אף בפן האתי ראוי לאמץ קביעה זו שעיקרה - כשם שאין עוקרין עובר מרחם האם הנושאת, כך אין לעקור היילוד מידיה. דין הרחם העוטפת והידיים המחבקות של האם הנושאת - דין אחד הוא", נקבע בפסק הדין.
בנוגע לאבהות קבע בית המשפט כי יש להעדיף את זכותו ההורית של בן זוגה של האם היולדת מכוח זיקתו אליה, ומתוך הבנה כי טובת הקטינה היא שלא יקבעו בעניינה הורים משני זוגות שונים.
בית המשפט הדגיש את חשיבות הכרת הקטינה את סיפור חייה והרקע ממנו באה, באופן המותאם לגילה וליכולותיה, על פי מתווה שייקבע על ידי רשויות הרווחה, אשר יכלול שימור קשר רציף בינה לבין הוריה הגנטיים.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
