• יו"ר: פרופ' אילן דלאל
  • מזכ"ל: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
חדשות

ילדים היפראקטיביים עשויים להימצא בסיכון גבוה יותר לאובדנות

מחקר משותף של אוניברסיטת חיפה ובית החולים שניידר חקר לראשונה התנהגות של בני 7-12, עם תסמיני הפרעת קשב וריכוז, שהגיעו להערכה פסיכיאטרית למסוכנות לאובדנות

יש קשר מובהק בין תסמיני הפרעת קשב וריכוז, בפרט היפראקטיביות וחוסר קשב, לניסיון אובדני בקרב ילדים מתחת לגיל 12, כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת חיפה בשיתוף עם מרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית.

המחקר שפורסם בכתב העת European  Journal of Investigation in Health, Psychology and Education, נערך בהשתתפות 72 ילדים בני 7-12 שהופנו למחלקה לרפואה דחופה במרכז שניידר לרפואת ילדים, בשל מחשבות והתנהגויות אובדניות. הילדים והוריהם, מילאו שאלונים להערכת מדדי אובדנות, וכמו כן תסמיני הפרעת קשב וריכוז.

החוקרים מצאו כי 47.9% מהילדים שהשתתפו במחקר דיווחו על חשיבה אובדנית, 31% דיווחו על ניסיון אובדני ו-38% דיווחו על פגיעה עצמית ללא כוונה אובדנית.

"להיפראקטיביות יש לא רק השפעה התנהגותית אלא גם רגשית. הילדים חווים לעיתים תחושת דחייה, קשיים בבית הספר ובבית, מה שעלול להוביל לתחושת בדידות ולתסכול שמגבירים את הסיכון האובדני", אמר אורן שחנובסקי, דוקטורנט מהחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה, מעורכי המחקר.

בשנים האחרונות, חלה עלייה של כ-200% בשיעורי ההתנהגות האובדנית בקרב ילדים ברחבי העולם. גורמים רבים יוחסו להתנהגות מסכנת זו, שאחד מהם הוא יכולת ויסות רגשי לקויה ואימפולסיביות.

לדברי החוקרים אימפולסיביות, לצד היפראקטיביות, היא אחד המאפיינים של הפרעת קשב וריכוז, ועל כן ילדים עם הפרעה זו עשויים להימצא בסיכון מוגבר להתנהגות אובדנית.

בעוד שמרבית המחקרים שנערכו עד כה התמקדו בבני נוער, במחקר הנוכחי המשותף למעבדה לחקר אובדנות בהובלת ד"ר שירה ברזילי מהחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה, פרופ' אלן אפטר והמערך לבריאות הנפש במרכז שניידר לרפואת ילדים, בהנהלת ד"ר נועה בן ארויה-מילשטיין, ביקשו החוקרים להתמקד בילדים בגילאי 7-12 ולבדוק את הקשר שבין סימפטומים של הפרעת קשב וריכוז לאובדנות.

החוקרים בחנו לאיזה מהתסמינים יש השפעה חזקה יותר ומצאו כי לצד חוסר קשב, היפראקטיביות היא בעלת הקשר הסטטיסטי הגבוה יותר, מה שמעיד על תרומתה להגברת הסיכון האובדני.

עוד עולה מהמחקר, כי דיווח הילד קשור במידה רבה יותר לאובדנות בהשוואה לדיווח ההורה, מה שמדגיש את הצורך להתייחס לנקודת מבטו של הילד כאל מקור מהימן לתסמינים מהן הוא סובל.

תוצאות המחקר אף מראות כי אין הבדלים מגדריים משמעותיים בשיעור הדיווחים וזאת בשונה מבני נוער שעבורם שכיחות המחשבות וההתנהגויות האובדניות גבוהה יותר בקרב נערות.

מסקנות החוקרים היו כי תסמיני היפראקטיביות משפיעים על תחומים רבים בחיי הילדים. מלבד נטיה מוגברת להתנהגויות מסוכנות ובכללן התנהגות אובדנית, חלק מהילדים חווים קשיים משמעותיים בלימודים, בקשרים חברתיים וביחסים עם משפחתם, מה שעשוי להוביל למעגל של תחושת חוסר הצלחה והחמרת הבעיות הרגשיות.

הממצאים במחקר מצביעים על הצורך בהערכה והתערבות מתאימה לתסמיני קשב וריכוז ובפרט היפראקטיביות כחלק מהערכה וטיפול למניעת סיכון אובדני.

ד"ר נועה בן-ארויה מילשטיין וד"ר שירה ברזילי סיכמו "כיום אנו מבינים שכאשר שמים לב לתסמינים מוקדם ומספקים טיפול מתאים, ניתן למנוע סבל רב ואף להציל חיים. חשוב להקשיב לילדים, לזהות את הצרכים בזמן, ולתת להורים ולצוות החינוכי כלים להתמודד עם הפרעת הקשב והיפראקטיביות ובכך להוביל לשיפור במצבם הנפשי של הילדים והמשפחות.

יש לזכור שלצד הסיכונים בהפרעה קיימים גם יתרונות כמו יצירתיות, דמיון, תעוזה ויכולת לעבודה אינטנסיבית. גישה הוליסטית תאפשר מחד להעצים את היכולות המיוחדות ומאידך להכיר את הקשיים והסכנות, כל אלו על מנת להביא להתפתחות תקינה וחיים טובים", סיכמו.

נושאים קשורים:  הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות,  אובדנות,  ד"ר נועה בן-ארויה מילשטיין,  ד"ר שירה ברזילי,  בית החולים לילדים שניידר,  אוניברסיטת חיפה,  פרופ' אלן אפטר,  חדשות
תגובות