להורים עם תחושת מסוגלות הורית נמוכה יש נטייה גבוהה יותר לסבול מחרדה ודיכאון הפוגעים בהתמודדותם עם מחלת ילדיהם. כך עולה ממחקר שנערך במרכז שניידר לרפואת ילדים שבדק את השפעת מחלת הילד על הוריו באמצעות בדיקת רמות הקורטיזול בשיערם.
עוד בעניין דומה
המחקר, שהתפרסם בכתב העת Sage journals, נערך בהובלת ד״ר נועה בן-ארויה מילשטיין, מנהלת מערך בריאות הנפש במרכז שניידר. זהו מחקר המשך למחקרים שהובילה ד"ר בן-ארויה מילשטיין בעבר, בהם נמצאו קשיים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים בשיעור גבוה בקרב הורים לילדים עם סרטן, וקורלציה בין קשיים אלה למדדים הורמונליים של לחץ ומדדים חיסוניים.
במחקר נבחן הקשר בין הזמן שעבר מאז אבחון הסרטן אצל הילד לבין מדדי מצוקה הורית, וכן את האופן בו תחושות המסוגלות של ההורים השפיעה על קשר זה. המשתתפים היו הורים לילדים חולי סרטן בטיפול פעיל, שמילאו שאלוני דיווח עצמי וסיפקו דגימת שיער למדידת רמות הורמון קורטיזול.
הממצאים הראו כי מסוגלות הורית גבוהה קשורה לרמה נמוכה יותר של דיכאון וחרדה. כלומר, הורים שחווים עצמם כמסוגלים יותר לגדל את ילדיהם סובלים פחות מדיכאון וחרדה. נמצא כי אין קשר בין הזמן מאז האבחון לרמות המצוקה ההורית.
עם זאת, תחושת המסוגלות ההורית נמצאה כגורם משמעותי בהתמודדות: אצל הורים עם תחושת מסוגלות גבוהה, ככל שעבר זמן רב יותר מהאבחון, כך ירדו רמות הקורטיזול. לעומתם, אצל הורים עם תחושת מסוגלות נמוכה לא נמצא קשר כזה.
לדברי ד"ר בן-ארויה מילשטיין, חשיבות המחקר היא בשימוש במדד ביולוגי אובייקטיבי - רמות הקורטיזול בשיער ובממצא לגבי חשיבות תחושת המסוגלות ההורית. "אנו מתרשמים כי לאור תוצאות המחקר, בקרב הורים לילדים חולי סרטן, יש לנקוט בגישת טיפול משפחתית ובשיטות שיטפחו את תחושות המסוגלות ההורית, המוגדרת כיכולת של כל אחד מההורים לגדל את הילד כראוי ולדאוג לצרכיו הפיזיים והרגשיים".
המחקר נעשה בשיתוף מנהלת האחיות במערך האונקולוגי המטולוגי ב"שניידר", תמר נתנזון, ועמיתות מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן, ד"ר שמרית דכס, מנהלת המעבדה לוויסות רגש במחלקה ואור בן סימון, דוקטורנטית העוסקת בהתמודדותם הנפשית של הורים לילדים חולי סרטן.