במהלך השנה מאז החלה המלחמה התקבלו בער"ן 300,932 פניות מצוקה. בחודש הראשון למלחמה, 48% מהפניות עסקו בחרדה, טראומה ואובדן - נתון שיא מאז הקמת העמותה בשנת 1971. לאורך השנה, כל פנייה חמישית הגיעה מילדים ובני נוער, כאשר 40% מהם חוו חרדה, טראומה ואובדן. כ-15,000 מהפניות היו של מפונים וכ-10,000 היו של שורדי שואה.
עוד בעניין דומה
נתונים אלה ואחרים עולים מסיכום מיוחד שערכה עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית), במלאת שנה למלחמה. 1,671 מתנדבים פעילים טיפלו בפניות הרבות, 41% מתוכן התקבלו מגברים ו-59% מנשים.
בהמשך השנה ירד מספר הפניות בנושאי חרדה, טראומה ואובדן והן עמדו על 16.8% בממוצע שנתי. לעומת זאת, פניות הקשורות לבדידות וכאב נפשי עלו מ-17% ו-23% בהתאמה בחודש הראשון ל-26% ו-31% במחצית השנה, ונותרו גבוהות בסוף השנה (כ-29% מסך הפניות). פניות על רקע יחסים בין-אישיים עלו מ-9% ל-18% בממוצע שנתי ופניות על רקע מצוקה כלכלית עלו מ-1% ל-2.6%.
מבין הפונים, יותר מ-40,000 היו חיילים, משרתי מילואים ובני משפחותיהם. במוקדי ער"ן מזהים כי המעברים החדים בין השגרה לחירום מהווים אתגר משמעותי עבור חיילי המילואים, המחויבים להסתגל במהירות לדרישות המשתנות של השירות הצבאי, תוך כדי ניסיון לשמור על יציבות בחייהם האישיים.
כ-58,000 מהפניות היו של ילדים ומתבגרים והתכנים שבהם עסקו היו חרדה, טראומה ואובדן. למעלה מ-40% מפניותיהם עסקו בכך. כשליש מהפניות עסקו בקשיים סביב מערכות יחסים ובתחושת בדידות. בנוסף, 20% מהפניות עסקו בכאב נפשי, דיכאון ומצוקה נפשית חריפה. הפלטפורמות המקוונות (ווטסאפ, צ'אט, פורום, מייל) היוו המקור העיקרי שדרכו פנו הילדים ובני הנוער.
פניותיהם של כ-50,000 ההורים שפנו לער"ן עסקו בחשש לביטחון ילדיהם, הצורך להסביר אירועים מורכבים והלחץ סביב שמירה על שגרה תחת נסיבות קשות.
הפניות משקפות מגוון רחב של מצוקות, כולל חרדה, דיכאון, קשיי שינה, בדידות וקשיים ביחסים בין-אישיים. המלחמה השפיעה על כל שכבות האוכלוסיה, עם דגש מיוחד על ההשפעה ארוכת הטווח על בריאות הנפש של הציבור הישראלי.
בין הדוגמאות לפניות במוקדי ער"ן, פנייה של אם לארבעה ילדים שפנתה לאחר מטח ארוך והדי יירוטים רועמים ברקע. הבעל כבר חודשים במילואים והיא מרגישה על סף טביעה; חייל מילואים החוזר למציאות שהשתנתה. העסק קרס, אשתו הודיעה שהיא מעוניינת בפרידה. "לפעמים אני חושב שחבל שלא נהרגתי בעזה", שיתף בכאב; אם לחייל שחזר לאחר תקופה ארוכה חוששת שהוא סובל מפוסט טראומה - "הוא לא אותו הילד שאני מכירה. הלילות לא לילות, השינה לא שינה והוא לא מוכן לקבל עזרה; נער כבן 14 שמרגיש בודד. אביו נשאר בדרום בגלל העבודה ואמו ואחותו איתו באזור המרכז בסביבה חדשה. הנתק מהחברים קשה לו ואין לו כוח להשקיע בלימודים או ביצירת קשרים אחרים. בזמן האחרון לא הולך בכלל לבית הספר ואת רוב היום הוא מעביר במיטה או במשחקי מחשב.
דוד קורן, מנכ"ל עמותת ער"ן אמר כי התקופה הקשה והמורכבת ביותר שידענו כמדינה השפיעה וממשיכה להשפיע עמוקות על רווחתם הנפשית של כלל אזרחי המדינה. עומק המצוקות שפגשנו השנה בקרב בני הנוער והילדים צריך להדיר שינה – הם הדור הבא של מדינת ישראל. זה הדור שנפגע בקורונה והיום הם חיילים צה"ל. השנה עוצמות המצוקה בפניות לער"ן חוצות מגזרים ואוכלוסיות. גם כעת, שנה לאחר האסון, הצונאמי הנפשי שאליו נכנסנו רק בתחילתו. אנו ממשיכים לראות את השלכותיו על הנפש ומאמינים שנמשיך לראות אותן שנים קדימה. השנים הקרובות יידרשו מאיתנו השקעות נרחבות בתשתיות ובהיקף שירותינו בער"ן".
ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן, ציינה כי לצד החרדה והפחד, חלה עלייה בתלונות על בדידות עמוקה ובכאב נפשי מתמשך. "אפקט יום השנה הוא תזכורת לכך שהזמן חולף, אך ההשלכות הנפשיות והזכרונות הקשים נותרים. השנה ובכל שנה מחדש, אנו נדרשים להתמודד עם מכלול האירועים הטראומטיים שחווינו במלחמה. רגישות מיוחדת נדרשת בתקופות אלו, שכן גם פצעים נפשיים שהתחילו להגליד עלולים להיפתח, והכאב עלול לחזור בעוצמה רבה יותר.
"הנתונים", סיכמה דניאלס, "מדגישים את הצורך במערכת תמיכה נפשית נגישה וזמינה לאורך זמן, במיוחד בהתחשב בעובדה שהתגובות לטראומה יכולות להיות מאוחרות. אולם, הפניות גם משקפות את הכוחות ותעצומות הנפש של ציבור הפונים לער"ן".