רוב הילדים המטופלים בהפרעות נשימה חסימתית בשינה (obstructive sleep disordered breathing - oSDB) אינם מוערכים באופן שיטתי על ידי פוליסומנוגרפיה (Polysomnography - PSG) וגם לא על ידי כימות סימפטומים מובנת לפני טיפול כירורגי.
עוד בעניין דומה
ילדים בגילאי 2-10 שנים עם oSDB נבחרו ל-ATO בהתבסס על ממצאים קליניים בהתאם לסטנדרטים הנוכחיים של טיפול בדנמרק. כל ילד עבר הערכה סטנדרטית לפני ו-3 חודשים לאחר הניתוח, כולל PSG, להערכת גודל השקדים ושאלון השינה לילדים (PSQ) עם הפרעת נשימה בשינה כדי לכמת את עומס הסימפטומים. דום נשימה חסימתי בשינה (OSA) הוגדר כמדד אפניאה-היפופניאה חסימתי (obstructive apnea-hypopnea index - oAHI) ≤2 לשעה. טיפול מוצלח הוגדר כ-oAHI לאחר ניתוח של ≤ 5 לשעה, וריפוי מלא הוגדר כ-≤ 2 לשעה.
חמישים ושניים ילדים נכללו במחקר. הגיל הממוצע היה 5.0 שנים (SD ± 1.76). 13 ילדים זוהו עם oAH <2 לשעה בתחילת המחקר.
תוצאות המחקר הדגימו שיפור משמעותי בחומרת ה-OSA בילדים עם OSA בינוני עד חמור, בהם ה-oAHI ירד מ-15.7 לשעה ל-2.6 לשעה (p<0.001). הצלחת הטיפול הושגה ב-85% וריפוי הושג ב-42% מהילדים. ציון PSQ השתפר משמעותית מ-0.52 (רווח בר סמך 0.47-0.56) ל-0.26 (רווח בר סמך 0.21-0.32) (p <0.001). חומרת ה-OSA הבסיסית לא הייתה בקורלציה לעומס התסמינים הבסיסי ולא להקלה בתסמינים לאחר ATO. נוסף לכך, לא נצפו תופעות לוואי חמורות.
לסיכום, ניתוח אדנו-טנסילוטומיה הפחית משמעותית את עומס הסימפטומים בילדים בריאים אחרת עם תסמיני oSDB. שיפור משמעותי ב-oAHI נצפה רק בילדים עם OSA בינוני עד חמור.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
