ההחלטה מתי להתחיל בטיפול מונע להישנות בחולים עם מחלת נוגדנים מסוג מיאלין אוליגודנדרוציט גליקופרוטיאין (MOGAD) היא מאתגרת, במיוחד ברפואת ילדים, שכן לרוב החולים יהיה מהלך מחלה חד-פאזי. יתר על כך, עד כה לא ידוע על גורמים שיכולים לנבא הישנות המחלה.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת European Journal of Paediatric Neurology, מטרת החוקרים הייתה לחקור את הסיכונים להישנות ולנכות ארוכת טווח בילדים עם תסמונות דה-מיאלינציה נרכשות (ADS) ללא טרשת נפוצה.
החוקרים ערכו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, מ-14 מרכזי נוירולוגיה ילדים בבריטניה. החוקרים גייסו ילדים (<16 שנים) שחוו אירוע ראשון של ADS בין השנים 2010-2014. טפסי דיווח מקרה נאספו באופן פרוספקטיבי.
סך הכל נכללו 269 ילדים עם מעקב במשך חציון של 7.2 שנים. הגיל החציוני בתחילת המחלה היה 9 שנים (טווח בין-רבעוני 9.5-14.5, 126 בנות).
תוצאות המחקר הדגימו שבמעקב האחרון, 46 (18%) סבלו בטרשת נפוצה, 4 היו עם נוירומיאליטיס אופטיקה עם נוגדנים של אקוופורין 4 ו-206 (80%) היו עם ADS אחרים. מתוכם, 27 (13%) ילדים סבלו מהישנות המחלה. התקף חוזר של MOGAD אובחן ב12 מתוך 27 ילדים, שמתוכם 6 היו סרונגטיבים ול-9 לא נבדקו נוגדנים. תדירות ההישנות הייתה שונה בהתאם להתייצגות הראשונה של ADS שאינה טרשת נפוצה והסיכוי להישנות היתה נמוכה ביותר במצבים של דלקת בחוט השדרה (transverse myelitis) (p=0.025). בקבוצה ללא טרשת נפוצה, נוגדני MOG (MOG-Ab) היה מנבא של הישנות (יחס סיכונים=8.42; p<0.001) כאשר הישנות התרחשה פי 8 בשנה הראשונה וירד עם הזמן. לבסוף, קשיים ארוכי טווח לא נבדלו בין ילדים עם מחלות מונופאזיות לעומת מחלות חוזרות.
לסיכום, הסיכון להישנות ב-ADS ללא טרשת נפוצה תלוי באבחון ראשוני וברמות של MOG-Ab. בנוסף, החוקרים סיכמו כי קשיים ארוכי טווח נצפים ללא קשר להישנות ונקבעים על ידי הצגת הפנוטיפ.
מקור: