מספר החולים שאובחנו בגל תחלואת השעלת, שהחל בינואר אשתקד ועד ל-22 ביולי השנה, עומד על 4,382 חולי שעלת, מתוכם 1,792 בשנת 2023 ו-2,590 בשבעת החודשים הראשונים של 2024. כך עולה מדו"ח שכיחות מחלת השעלת בישראל, שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשת ועדת הבריאות בכנסת שתדון בנושא הבוקר.
עוד בעניין דומה
הנתון מעיד על עלייה של כ-45% במספר החולים השנה בהשוואה לשנת 2023 כולה. לפי מערך מודיעין בריאות של משרד הבריאות, נכון לחודש יולי 2024, גל התחלואה נמצא עדיין במגמת עלייה. התפלגות הגילאים של החולים מראה כי כ-80% מהם הם ילדים עד גיל 14, כאשר בני 5-14 מהווים כ-50% מכלל החולים.
תינוקות עד גיל שנה מהווים כ-13% מהחולים. נתון מדאיג במיוחד הוא ש-86% מהמאושפזים - 119 מתוך 138 - הם תינוקות בני פחות משנה. בנוסף, נרשמו שלושה מקרי פטירה בגל הנוכחי, כולם של תינוקות בני פחות משנה שאימם לא חוסנה בזמן ההריון.
שיעור הכיסוי החיסוני הארצי לשעלת בקרב ילידי 2018-2022 עומד על 95%, כאשר במחוז צפון השיעור הוא הגבוה ביותר (98%) ובמחוז ירושלים הנמוך ביותר (91%). עם זאת, להערכת איגוד רופאי בריאות הציבור, שיעור הנשים ההרות המחוסנות נמוך מ-50%.
מחלת השעלת מתאפיינת בתחלואה מחזורית עם התפרצויות כל 3-4שלוש-ארבע שנים. שיעור התחלואה בשעלת בישראל בשנת 2023 היה 18.2 חולים ל-100,000 נפש, שיעור גבוה ביחס לשנים 2021-2022, שבהן עמד השיעור על 0.43 ו-0.47 מקרים ל-100,000 נפש בהתאמה. עם זאת, השיעור ב-2023 נמוך מהשיעורים בשנת 2015 (63.8 חולים ל-100,000 נפש) ובשנת 2019 (23.2 מקרים ל-100,000 נפש).
חשוב לציין שהנתונים המדווחים עשויים להיות נמוכים מהמציאות בשל תת דיווח. לפי האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, מספר החולים האמיתי עשוי להיות גבוה פי עשרה מהמדווח.
בהשוואה בינלאומית, שיעור התחלואה בישראל היה גבוה מהממוצע ב-OECD בשנים מסוימות. בשנת 2015, ישראל דורגה במקום השני מבין 36 מדינות OECD בשיעור התחלואה.
נתונים על יעילות החיסון מראים כי בכל קבוצות הגיל עד גיל 19, שיעור חולי השעלת המחוסנים באופן מלא נמוך משמעותית משיעור החולים בקרב הלא מחוסנים. הפער בולט במיוחד בקרב תינוקות בני חצי שנה עד שנה.
משרד הבריאות נוקט במספר צעדים להתמודדות עם המצב, כולל עידוד חיסון נשים הרות, הקדמת גיל החיסון הראשון לילודים, הוספת תורים בתחנות טיפות חלב ושימוש בניידות טיפות חלב להנגשת החיסונים.
עם זאת, המשרד מציין מספר אתגרים כמו קושי בעידוד התחסנות במגזר החרדי, התמודדות עם ספקות וחששות מחיסונים בקרב חלק מהציבור, וקשיים בתגבור שעות הפתיחה של תחנות טיפות חלב בשל מחסור בתקנים ובעיות בתנאי העסקה. הקיצוץ הרוחבי בתקציב משרד הבריאות לשנת 2024 בעקבות המלחמה עלול להשפיע על היכולת להתמודד עם האתגרים הקיימים.
איגוד רופאי בריאות הציבור והאיגוד הישראלי למחלות זיהומיות מדגישים את הצורך בהגברת המודעות לחשיבות חיסוני השעלת, במיוחד בקרב נשים הרות. הם גם מצביעים על הצורך בהוספת תורים נוספים בתחנות טיפות חלב, במיוחד באזורים מרוחקים או עמוסים.
לאור הנתונים והאתגרים הללו, במשרד הבריאות מציינים כי חשוב שהקהילה הרפואית תהיה ערה למצב ותפעל להגברת המודעות לחשיבות החיסונים, במיוחד בקרב נשים הרות ומשפחות עם תינוקות וילדים צעירים; יש להדגיש את חשיבות ההקפדה על לוח החיסונים ולעודד פנייה מהירה לטיפול רפואי במקרה של חשד לשעלת, במיוחד בקרב תינוקות.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
