מטרת החוקרים הייתה להעריך את ההשפעה של היפרבילירובינמיה ופוטותרפיה על רמות אפופטוטיות כוללות, נגזרות טסיות דם, אנדותל, ורמות אפופטוטיות חיוביות של פקטורים ברקמה (tissue factor - TF) של מיקרו-חלקיקים (microparticle - MP) ביילודים עם היפרבילירובינמיה פתולוגית לא-המוליטית.
עוד בעניין דומה
לאחרונה, פורסמו בכתב העת Blood Coagulation and Fibrinolysis, ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו לבחון את ההשפעה של היפרבילירובינמיה ופוטותרפיה על רמות אפופטוטיות כוללות, נגזרות טסיות דם, אנדותל, ורמות אפופטוטיות חיוביות של TF של MP ביילודים עם היפרבילירובינמיה פתולוגית לא-המוליטית.
במחקר הוכללו 33 יילודים עם היפרבילירובינמיה פתולוגית לא המוליטית ו-25 יילודים בריאים. רמות MP נותחו על ידי ציטומטריית זרימה באמצעות דגימות דם היקפי רק פעם אחת עבור הילודים בקבוצת הביקורת ופעמיים עבור הילודים בקבוצת המחקר (לפני ואחרי פוטותרפיה). MPs חיוביים ל-Annexin V הוגדרו כ-MPs אפופטוטיים. MPs שמקורם בטסיות הוגדרו ככאלה המכילים CD31.יMPs המכילים CD144 הוגדרו כ-MPs שמקורם באנדותל, ו-MPs המבטאים TF זוהו ככאלה המכילים CD142.
תוצאות המחקר הדגימו שהשיעורים הכוללים של MPs אפופטוטיים ו- MPs אפופטוטיים שמקורם באנדותל היו גבוהים משמעותית בקבוצת המחקר מאשר בקבוצת הביקורת לפני פוטותרפיה (P=0.012 ו-P=0.003, בהתאמה) ואחרי פוטותרפיה (P=0.046 ו-P=0.001, בהתאמה). MPs אפופטוטיים, שמקורם בטסיות, אנדותל וחיוביים ל-TF לא הראו הבדלים משמעותיים לפני ואחרי פוטותרפיה בקבוצת המחקר (P = 0.748, P = 0.823, P = 0.908 ו-P = 0.437, בהתאמה).
החוקרים הסיקו כי רמות ה-MPs הכוללות האפופטוטיות וה-MPs האפופטוטיים שמקורם באנדותל גדלים במקרים של היפרבילירובינמיה פתולוגית לא המוליטית. החוקרים הראו שלפוטותרפיה אין השפעה משמעותית על רמות MP אפופטוטיות. דרוש מחקר נוסף כדי להעריך את הסיכון לעלייה ב-MPs אפופטוטיים על התפתחות תרומבואמבוליזם בילודים עם היפרבילירובינמיה פתולוגית לא-המוליטית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
