במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Sleep Medicine, החוקרים ביקשו 1) לאפיין פעילות גופנית בילדים ובני נוער עם NT1באמצעות מדידות אובייקטיביות וסובייקטיביות, 2) להעריך כיצד פעילות גופנית קשורה לתסמינים ומחלות נלוות של NT1, ו-3) להעריך את ההשפעות של התוכנית של פעילות גופנית מותאמת (APA) על פעילות גופנית ומאפיינים קליניים.
עוד בעניין דומה
חולים עם NT1 ממרכז ההתייחסות הלאומי לנרקולפסיה (ליון, צרפת) נכללו בפרוטוקול התערבות של APA. תסמיני נרקולפסיה ומחלות נלוות נאספו באמצעות שאלונים סטנדרטיים ותפקודי קשב הוערכו באמצעות מבחן הקשב של Bron-Lyon לפני ואחרי 4 שבועות של התערבות עם APA. בנוסף, פעילות גופנית נמדדה באופן אובייקטיבי באמצעות אקטיגרפיה לאורך כל המחקר.
בסך הכל נכללו 27 חולי NT1 (גיל חציוני 14.7 שנים [8.3-18.4], קטפלקסיה 88.9%, השמנת יתר 37.0%). תוצאות המחקר הדגימו כי בנקודת ההתחלה, ל-52.4% מהחולים היו בעלי רמות פעילות גופנית משביעות רצון על פי המלצות בינלאומיות. החוקרים ראו שמטופלים שעשו פעילות גופנית בשעות הפנאי (LTPA) התייצגו עם איכות חיים גבוהה יותר מאשר מטופלים ללא. 45% מהמטופלים הגבירו את הפעילות הגופנית במהלך ההתערבות בהשוואה לבסיס. עם זאת, למטופלים אלו היו רגשות דיכאוניים יותר וראו כי הפעילות הגופנית האובייקטיבית שלהם היתה נמוכה יותר בהשוואה למטופלים שלא הגיבו בתחילת המחקר. בנוסף, לא נמצא מתאם מובהק בין רמות הפעילות הגופנית לפני ובמהלך ההתערבות לבין נתונים קליניים אחרים.
לסיכום, רוב הילדים עם NT1 היו עם רמות פעילות גופנית מספקות למרות ישנוניות היום שלהם. החוקרים סיכמו כי מעורבות LTPA הייתה קשורה לאיכות חיים גבוהה יותר ושהתערבות APA יכולה להיות יעילה בילדים עם נרקולפסיה, במיוחד עבור אלה עם רגשות דיכאוניים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
