בית החולים יוספטל: ללא מיון ילדים, ללא מחלקה קרדיולוגית

אין ודאות ביחס להמשך תקצוב מסוק לפינוי מאילת צפונה, למרות שפעילותו הצילה חיים עשרות פעמים. כך עלה בדיון שנערך אתמול (א') בוועדת הבריאות של הכנסת בנושא הפערים והמחסור בשירותי הבריאות בעיר אילת. זאת, בעיקר לנוכח הצרכים החדשים, הן בשל השינויים הבטחוניים והן בשל אלפי המפונים לעיר. הדיון נסוב ברובו בשאלת פתיחת בית ספר בינלאומי ללימודי רפואה בעיר.

בדיון הציגה ד"ר יפה אשור, מנהלת המרכז הרפואי יוספטל בעיר, את פעילות צוותי רפואה מתנדבים שהגיעו בחודשים הראשונים למלחמה ופעלו בבית החולים ובמלונות המפונים וציינה כי כיום הפעילות פחתה בשל עלויות גבוהות למימון הגעת צוותים מהצפון. היא הדגישה כי הצעת משכורות גבוהות לעובדים בעיר תחסוך את עלות הנסיעות ותאפשר להזרים כוח אדם לבית החולים. עוד סיפרה ד"ר אשור על הקמת מרכז טיפול אונקולוגי בעיר מאז פרוץ המלחמה, על הוספת שירותי פה ולסת ועוד.

כזכור, בראשית חודש יוני הכיר משרד הבריאות במצוקת שירותי הבריאות בעיר והקים צוות מיוחד לחיזוק בית החולים יוספטל בשגרה ובעתות חירום. ספי מנדלוביץ', המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, סיפר על הפעילות להקמת תשתית כוח אדם קבוע ואיכותי במרכז הרפואי יוספטל ועל הקמת מסלולי התמחות מתקדמים לרופאים בעיר, במסגרת פעילות הצוות בראשו עמד.

קושי לאייש גם את המרפאות לבריאות הנפש בעיר, כפי שתיאר בדיון, ד"ר הדר אלעד, ראש האגף לרפואה קהילתית במשרד הבריאות, שדיבר על הניסיון להרחבת השירותים. שי שלו, מנכ"ל חברה למענה שיקומי לחולים, ציין כי לצורך שיקום קיים צורך בהבאת עובדים סוציאליים ומטפלי נפש לעיר.

את עמדת העירייה הציג ראש העיר אלי לנקרי, שמחה על כך שההתקפה על תימן נעשתה רק לאחר תשעה חודשים שבמהלכם אילת מאוימת ומותקפת במאות טילים ורק לאחר שכטב"מ הגיע לתל אביב. "התחושה היא שלא רק ביטחון אפשר לתת במידה פחותה לפריפריה, אלא גם שירותי בריאות הכרחיים. לא ניתן להשלים עם המצב הקיים שבו אלפי תושבי אילת נאלצים לנדוד צפונה בכל טיפול הכרחי", אמר.

לנקרי הדגיש את היעדר מיון ילדים בבית החולים יוספטל, היעדר מימון למסוק לפינוי דחוף, היעדר מחלקה קרדיולוגית, שיבוש בפעילות מרפאת סוכרת ועוד. עוד נטען כי מטופלי כימותרפיה מקבלים טיסות חזרה בתום טיפול רק בשעות מאוחרות בלילה. לדבריו, יש רצון טוב ומאמץ לשפר כל העת מצד משרד הבריאות וקופות החולים.

התנגדות להקמת בית ספר לרפואה באילת

ראש עיריית אילת העלה את היוזמה להקמת בית ספר לרפואה בעיר כדי להצמיח כוחות רפואה מהעיר עצמה, כולל מענקים עד לימודי חינם תמורת עבודה בעיר במשך חמש שנים. כזכור, בחודש אפריל הוגשה בקשה להקמת בית ספר לרפואה באילת, אך המועצה להשכלה גבוהה סירבה בנימוק שהיא "אינה מבטיחה פיקוח אקדמי מספק וסביבה מחקרית הנדרשת ללימודי רפואה".

אלכסיי בלינסקי, מנהל תכנון כוח אדם במשרד הבריאות, אמר בתגובה כי נעשות פעילויות רבות להכשרת כוח אדם בעיר, כולל מימון לימודים בארץ ובחו"ל. הוא טען כי אין היתכנות להקמת בית ספר לרפואה בעיר כיוון שהלימודים בו לא יוכלו להסתמך על המחלקות במרכז הרפואי יוספטל, שרובן חסרות ויש להקימן קודם.

ד"ר משה כהן, מנכ"ל "מדיקל דוקטור", יוזם הקמת בית הספר לרפואה באילת, השיב כי לא  ניתן להקים ולשפר מחלקות קיימות ללא תשתית אקדמית, וזו ביצה ותרנגולת. "רופאים בכירים לא מגיעים בגלל מענקים אלא בגלל תשתית אקדמית", אמר.

לדבריו, בעוד כחצי שנה תקום מכינת מדיקל דוקטור ללימודי רפואה כחלק מהקמת פקולטה בינלאומית לרפואה בשיתוף אוניברסיטאות מחו"ל ו"יוספטל", שיקבל מעמד אקדמי. "הפקולטה תפעל בחסות אקדמית של אוניברסיטאות באיטליה, בצ'כיה ובקרואטיה, להן פקולטות מובילות ברמה עולמית לרפואה".

על כך השיבה אתי נעים, נציגת המועצה להשכלה גבוהה, כי על מנת להקים בית ספר לרפואה, יש הכרח להקים ב"יוספטל" חמש מחלקות פעילות ברמה אקדמית גבוהה: נשים, ילדים, כירורגיה פסיכיאטריה ופנימית.

רונן בשארי, מנהל אגף המבצעים במד"א, סיפר על תגבור הצוותים בעיר מאז פרוץ המלחמה, תוך שיתוף פעולה בתרגילי אירוע רב נפגעים עם צה"ל ו"יוספטל", אך הדגיש את היעדר התקציב להעמדת אמבולנס ונט"ן בנמל התעופה רמון.

בסיכום הדיון נדרשו משרד הבריאות וקופות החולים על ידי יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ יוני משריקי, להציג פירוט לגבי מספר תקני מקצועות בריאות נפש בכל קופה - פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ואנשי מקצועות בריאות נוספים רלוונטיים, וכמה מתוך תקנים אלה מאוישים באילת. בנוסף, משרדי הבריאות והאוצר התבקשו לקדם בדחיפות הצעת ממשלה לתקצוב פינוי מוסק מבית החולים יוספטל לשנת 2024 ולשנים הבאות, לכנס צוות עבודה יחד עם הרשויות המקומיות ולמפות את נקודות הזנקה של עזרה ראשונה בכל הארץ בכלל ובחבל אילות בפרט.