• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • מזכ"ל: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
חדשות

"שניידר": כלי חדש מסייע בהחלטה על ניתוחי חירום בילדים פצועים

חוקרים ממרכז שניידר לרפואת ילדים פיתחו אלגוריתם לניבוי והערכה מהירה של הצורך בניתוח מציל חיים בילדים בתוך שעה מקבלת הפצוע

הרדמה, הכנות לניתוח ילד. אילוסטרציה

מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת INJURY מציע כלי חדש לניבוי הצורך בניתוח מציל חיים דחוף בילדים פצועים. המחקר, בהובלת חוקרים ממרכז שניידר לרפואת ילדים, בחן למעלה מ-83 אלף ילדים פצועים שטופלו ואושפזו ב-20 מרכזים רפואיים בישראל במהלך העשור האחרון.

בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בשכיחות ניתוחי החירום בילדים פצועים. עם זאת, ההחלטה בדבר הצורך בניתוח צריכה להיות מהירה ומדויקת. זהו אחד האתגרים הגדולים בעת קליטתם של ילדים פצועים במחלקות לרפואה דחופה וביחידות הטראומה, המעמיד בהיכון צוותים, חדרי ניתוח, מכוני הדמיה ומשאבים אחרים, לעתים קרובות תוך עיכוב טיפול או אבחנה של מטופלים אחרים.

המחקר, שהתבסס על נתוני רשם הטראומה הלאומי, פיתח ותיקף אלגוריתם לניבוי והערכה מהירה של הצורך בניתוח מציל חיים, המוגדר כניתוח של ראש, חזה, בטן או אגן, תוך שעה מקבלת הילד הפצוע. האלגוריתם צפוי לאפשר גם הימנעות מפעולות פולשניות וחשיפה לקרינה בילדים הנמצאים בסיכון נמוך יחסית.

הממצא העיקרי של המחקר הוא שבהינתן מצב הכרה תקין (GCS 15), דופק שאינו חורג לאזורי קיצון וחבלה קהה (להבדיל מחודרת), הסיכון לניתוח דחוף יורד לכדי כמעט 2-4 ל-10,000 מקרים. בקבוצת התיקוף של המחקר, 34,271 מטופלים (81.7%) סווגו כבעלי סיכון נמוך על פי קריטריונים אלה, ומתוכם רק 13 (%0.04) נזקקו לניתוח דחוף.

הכלי שפותח הראה רגישות של 84% (רווח בר סמך 95%: 75-91), ספציפיות (יכולת לזהות נכונה מקרים שלא נזקקו לניתוח) של 82% (81-82), וערך ניבוי שלילי של 99.96% (99.94-99.98). בקרב ילדים עם ציון חומרת פציעה (ISS) מעל 15, הרגישות עלתה ל-87% (77-94), אם כי הספציפיות ירדה ל-57% (54-59).

המחקר בוצע כחלק מפרויקט ההתמחות של ד"ר יוליה גימלרייך מ"שניידר", בהנחיית ד"ר ניר סמואל. ד"ר גימלרייך, הסבירה כי "הממצאים מראים שניתן להשתמש במספר מצומצם של פרמטרים פיזיולוגיים, הזמינים מיד עם ההגעה לבית החולים, כדי לזהות ביעילות ילדים פצועים בסיכון נמוך מאוד לניתוח דחוף. עבור ילדים אלה, ייתכן שאין צורך בהפעלה מיידית של משאבים כירורגיים".

ד"ר סמואל, החוקר הראשי, הוסיף ואמר כי "יישום ממצאי המחקר צפוי לשפר את הטיפול בילדים פצועים ולהקל את העומס על משפחותיהם ועל הצוותים הרפואיים הפועלים בתנאי עומס רב. זה יאפשר הקצאה יעילה יותר של משאבים כירורגיים ורפואיים".

המחקר בוצע בשיתוף פעולה נרחב, כולל חוקרים ממרכזים רפואיים בישראל ומהמכון הלאומי לטראומה באוסטרליה. הוא מדגים את החשיבות של מחקר רב-מרכזי ושימוש בנתוני רשם לאומי לפיתוח כלים קליניים בעלי השפעה פוטנציאלית רחבה. עם זאת ובעוד שהמחקר מספק כלי חשוב לתמיכה בהחלטות קליניות, החוקרים מדגישים כי הוא אינו מחליף את שיקול הדעת הקליני.

ד"ר רון ברנט, מנהל המחלקה לרפואה דחופה ב"שניידר", שותף למחקר, מסכם: "הכלי שפיתחנו נועד לתמוך בהחלטות הקליניות אך אינו מחליף את הערכת הרופא המטפל. הוא מספק מידע נוסף שיכול לסייע בקבלת החלטות מהירות ומדויקות יותר בסביבה הדינמית של חדר הטראומה והמחלקה לרפואה דחופה".

נושאים קשורים:  ניתוח חירום,  ד"ר רון ברנט,  פציעות בילדים,  מרכז "שניידר" לרפואת ילדים,  ד"ר יוליה גימלרייך,  ד"ר ניר סמואל,  חדשות
תגובות