עלייה ארוכת טווח במשקל בילדים עם קרניופרינגיומה

במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת European Journal of Endocrinology, החוקרים שאפו לבחון שינויים ארוכי טווח במשקל בילדים שטופלו בניתוח לקרניופרינגיומה, לזהות גורמי סיכון לעלייה מוגזמת במשקל ולהשוות שינויים במשקל על סמך אסטרטגיה כירורגית מעורבות היפותלמוס על ידי הגידול.

המחקר בוצע במתכונת של מחקר עוקבה רטרוספקטיבי במרכז יחיד, החוקרים איתרו 108 חולים עם קרניופרינגיומה בין השנים 1990 ו-2019 (מעקב ממוצע של 10.4 שנים), תוך השוואה בין ציוני סטיית התקן (SDS) של אינדקס מסת הגוף (BMI) בקו הבסיס ובמעקב אחרון. ניתוח חד-משתני ורב-משתני בוצעו על מנת לזהות משתנים הקשורים לשונות ה-BMI-SDS ארוכת הטווח.

מתוצאות המחקר עולה כי העלייה הממוצעת ב-BMI-SDS לאורך זמן הייתה 2.11 (P < 0.001) בסך הכל, 1.21 (P < 0.001) בקבוצה ללא מעורבות היפותלמית על ידי הגידול, ו-1.95 (P < 0.001) בקבוצה שעברה ניתוח בהיפותלמוס. היעדר מעורבות היפותלמית על ידי הגידול או הטיפול היתה קשורה באופן מובהק עם פחות עלייה במשקל (P=0.046 ו-P <0.01, בהתאמה). לאחר התאמה, הגורמים הקשורים לשינוי ב-BMI-SDS גדול מ-2 היו מין נקבה (P=0.023), גידול המערב היפותלמוס (P=0.04) ו-BMI גבוה יותר בקו הבסיס (P < 0.001).

החוקרים סיכמו כי עלייה במשקל משמעותית מבחינה קלינית התרחשה כמעט בכל הילדים עם קרניופרינגיומה שטופלו, כולל אלו שעברו ניתוח בהיפותלמוס או שעברו בו נזק בעקבות הטיפול. עם זאת, שלמות ההיפותלמוס הייתה קשורה עם פחות עלייה במשקל. למרות אסטרטגיות למניעת פגיעה בהיפותלמוס, השמנת יתר היפותלמית נותרת דאגה גדולה, מה שמצביע על צורך בגישות טיפול חדשות.

מקור:

Rovani S, Butler V, Samara-Boustani D, Pinto G, Gonzalez-Briceno L, Nguyen Quoc A, Vermillac G, Stoupa A, Besançon A, Beltrand J, Thalassinos C, Flechtner I, Dassa Y, Viaud M, Arrom-Branas MB, Boddaert N, Puget S, Blauwblomme T, Alapetite C, Bolle S, Doz F, Grill J, Dufour C, Bourdeaut F, Abbou S, Guerrini-Rousseau L, Leruste A, Beccaria K, Polak M, Kariyawasam D. Long-term weight gain in children with craniopharyngioma. Eur J Endocrinol. 2024 May 2;190(5):363-373. doi: 10.1093/ejendo/lvae044. PMID: 38662730.