מחקר זה התמקד בזיהוי השכיחות של אלח דם הן במהלך אשפוז ללידה והן תוך 60 יום לאחר הלידה, תוך שימוש בשיטות סטטיסטיות כדי לצפות במגמות לאורך זמן וברגרסיה לוגיסטית כדי לחקור את הקשר בין אשפוזים חוזרים של אלח דם ומאפייני אשפוז בלידה (דווחו יחסי סיכויים לא מותאמים ומותאמים עם רווח בר סמך 95%).
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו במסד הנתונים הארצי של אשפוזים חוזרים 2016-2020 והתמדו בנשים בגילאי 15-54 שנים. המחקר כלל 15,268,190 אשפוזים לצורך לידה ו-256,216 אשפוזים חוזרים בתוך 60 יום לאחר הלידה, לאחר החלת שקלול אוכלוסייה. מתוכם, אלח דם אובחן ב-16,399 מקרים (1.1 לכל 1,000 לידה) בזמן הלידה וב-20,130 מקרים (1.3 לכל 1,000 לידה) עם האשפוז החוזר. אלח דם זוהה ב-7.9% מכלל האשפוזים החוזרים לאחר הלידה. גורמים כמו גיל האם צעיר יותר, ביטוח Medicaid, מגורים באזורים עם ההכנסה החציונית הנמוכה ביותר ובעיות בריאות כרוניות כמו השמנת יתר, סוכרת קדם הריון ויתר לחץ דם כרוני נקשרו לסיכון מוגבר לאשפוזים חוזרים עקב אלח דם. בנוסף, זיהומים במהלך הלידה, כגון זיהום מי שפיר, רירית הרחם וזיהומים של פצעים, היו קשורים לאשפוזים חוזרים של אלח דם לאחר לידה.
מתוצאות המחקר עולה כי אבחנות אלח דם תרמו ל-24.4% ממקרי המוות של האם במהלך הלידה ו-38.4% לאחר לידה, 2.2% ממקרי התחלואה הקשים בלידה (לא כולל אלח דם) ו-13.6% לאחר לידה, 15.6% מהמאבחנות בטיפול נמרץ בלידה ו-30.1% לאחר לידה. בנוסף, 11.1% ממקרי אי ספיקת כליות חריפה בלידה ו-36.4% לאחר לידה.
החוקרים סיכמו כי אלח דם הוא גורם משמעותי באשפוזים חוזרים לאחר לידה וממלא תפקיד מכריע בתוצאים חמורים הן במהלך האשפוז בלידה והן בתקופה שלאחר הלידה. זה מדגיש את הצורך במודעות מוגברת ואסטרטגיות ניהול כדי להפחית את הסיכונים הקשורים לאלח דם לאחר לידה.
מקור: