• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • מזכ"ל: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
מגזין

הצלחה לטיפול גנטי בחירשות מולדת

עיסאם דאם בן ה-11 גדל בעולם של שקט עמוק. הוא נולד חירש ומעולם לא שמע דבר | טיפול גנטי נסיוני, שבוצע לאחרונה בבית החולים לילדים בפילדלפיה, גרם לו לשמוע לראשונה בחייו

עיסאם דאם. בפעם הראשונה בחייו היה מסוגל לשמוע את קולו של אביו, את קולה של מכונית חולפת ואפילו את המספריים שגוזרות את שיערו. צילום מתוך youtube

טיפול גנטי לחירשות החזיר את שמיעתו של ילד חירש מלידה, שעבר לאחרונה טיפול במסגרת ניסוי קליני בארה"ב. הילד סבל מחירשות שנגרמת על ידי מוטציה בגן אוטופרלין. חירשות אוטופרלין משפיעה על כ-200,000 אנשים ברחבי העולם.

עיסאם דאם, בן ה-11, גדל בעולם של שקט עמוק. עיסאם נולד חירש וכיוון שמעולם לא היו לו שתלי שבלול, הוא מעולם לא שמע דבר. בשנות ילדותו המוקדמת הוא חי בקהילה ענייה במרוקו אך מעולם לא למד בבית ספר ולכן לא היו לו מיומנויות תקשורת. על מנת לתקשר, הוא השתמש בשפת סימנים שהמציא.

לפני שלוש שנים, כשהיה בן שמונה, קיבל אביו יוסף, פועל בניין, עבודה בברצלונה ספרד. המשפחה עברה לספרד ובפעם הראשונה, עיסאם נרשם לבית ספר לחירשים, שם למד את שפת הסימנים. אשתקד לקחה אותו משפחתו למומחה שמיעה, שסיפר כי עיסאם עשוי להיות זכאי לניסוי קליני באמצעות ריפוי גנטי. ב-4 באוקטובר טופל הילד בבית החולים לילדים בפילדלפיה (Children Hospital of Philadelphia - CHOP) והפך לאדם הראשון שקיבל טיפול גנטי בארה"ב עבור חירשות מולדת. מטרת הטיפול הגנטי היתה להחליף את הגן אוטופרלין (OTOF) שעבר מוטציה, בגן מתפקד על מנת שהילד יוכל לשמוע.

החוקרים שביצעו את הניסוי מעידים כי לא היה להם מושג אם הטיפול יעבוד ואם כן, עד כמה הילד ישמע. במאמר על המקרה שפורסם לאחרונה ב-New York Times, נכתב כי למרות שייקח שנים להוסיף מטופלים רבים יותר וצעירים יותר לניסויים שיבחנו את הטיפול, ההצלחה במקרה זה עשויה להוביל לטיפולים גנטיים גם לצורות אחרות של חירשות מולדת.

הניסוי שבו השתתף הילד הוא אחד מחמישה ניסויים שמבוצעים או שעומדים להתחיל בסין ובאירופה. חוקרים מכל חמשת המחקרים הציגו את הנתונים בכנס של האגודה לחקר אף אוזן גרון שהתקיים בראשית החודש. החוקרים הסבירו כי המחקרים משרטטים גבול חדש לריפוי גנטי שעד כה לא שימש במקרים של אובדן שמיעה. הם מקווים להרחיב את המחקר לשישה מרכזים נוספים ברחבי ארה"ב.

הגן אוטופרלין שעבר מוטציה הורס חלבון בתאי השיער של האוזן הפנימית הנחוצים להעברת צליל למוח. כמו רבות מהמוטציות האחרות הגורמות לחירשות, תאי שיער מתים במהלך הינקות או אפילו בשלב העובר, אבל בחירשות אוטופרלין, תאי שיער יכולים לשרוד במשך שנים, מה שמאפשר להחליף את הגן הפגום בטיפול גנטי.

הטיפול הגנטי מורכב מוירוס לא מזיק הנושא גנים חדשים של אוטופרלין בשתי טיפות נוזל המוזרקות בעדינות לאורך הקונכיה ומעבירות את הגנים לכל תא שיער

האתגר הוא להביא את הגנים לקונכיית האוזן. הקונכיה מלאה בנוזל, מרופדת ב-3,500 תאי שיער ועטופה בכיפה צפופה של עצם עם קרום זעיר ועגול. צליל מעורר גל של נוזלים בקונכיה וממריץ את תאי השיער להעביר אותות למוח. כל שערה מגיבה לתדר שונה ומאפשרת לאדם לשמוע את עושר הצלילים.

הטיפול הגנטי מורכב מוירוס לא מזיק הנושא גנים חדשים של אוטופרלין בשתי טיפות נוזל המוזרקות בעדינות לאורך הקונכיה ומעבירות את הגנים לכל תא שיער.

בהודעה של בית החולים לילדים בפילדלפיה נכתב "בית החולים גאה להכריז על התוצאות הראשוניות של טיפול ריפוי גנטי נסיוני בחולה עם אובדן שמיעה תורשתי. ממצאים עד כה מצביעים על כך שהטיפול הצליח. בעוד הגן המעורב נדיר למדי, אבן הדרך מייצגת פריצת דרך בטיפול בחולים ברחבי העולם עם אובדן שמיעה הנגרמת על ידי עשרות מוטציות גנטיות שונות ומסמנת מהלך חדשני נוסף עבור טיפול גנטי ותאים בתחום חדש ברפואה".

בעוד שהטיפול הגנטי שבוצע נועד לתקן חריגה בגן אחד, נדיר מאוד, המחקרים בתחום עשויים לפתוח פתח לשימוש עתידי עבור חלק מ-150 הגנים האחרים הגורמים לאובדן שמיעה בילדות

"ריפוי גנטי לאובדן שמיעה הוא משהו שאנו הרופאים והמדענים בתחום פועלים לקראתו זה יותר מ-20 שנה והוא סוף סוף כאן", אמר ד"ר ג'ון א. גרמילר, מנתח ומנהל המחקר הקליני בחטיבה לרפואת אף אוזן גרון ב-CHOP ופרופסור חבר בבית הספר לרפואה פרלמן באוניברסיטת פנסילבניה, שהוביל את המחקר. "בעוד שהטיפול הגנטי שביצענו נועד לתקן חריגה בגן אחד, נדיר מאוד, מחקרים אלה עשויים לפתוח פתח לשימוש עתידי עבור חלק מ-150 הגנים האחרים הגורמים לאובדן שמיעה בילדות".

ד"ר גרמילר תיאר את הניתוח שבוצע ב-4 באוקטובר. "המטופל עבר הליך כירורגי שבו התרפיה הגנטית הוכנסה לאוזן הפנימית באמצעות אנדוסקופ המאפשר הרמה חלקית של תוף האוזן, מה שמאפשר החדרת מכשיר רפואי זמני לתוך ה'חלון העגול', נקודת כניסה זעירה אל הקונכיה. מנה אחת קטנה של טיפול גנטי (AK-OTOF) המכילה עותקים של הגן OTOF הרגיל הוחדרה לאחר מכן ישירות לאוזן הפנימית.

"כעת, כמעט ארבעה חודשים מאז שקיבל את הטיפול הגנטי באוזן אחת, שמיעתו של המטופל השתפרה למצב של אובדן שמיעה קל עד בינוני בלבד באוזן שטופלה. המטופל ממש שומע קול בפעם הראשונה בחייו. הוא יכול לשמוע את קולו של אביו, את קולה של מכונית חולפת ואפילו את המספריים שגוזרות את שיערו".

שתל קונכיה שמשמש בהתערבות סטנדרטית במקרים אלה ועושה שימוש באלקטרודות לגירוי עצבי שמיעה באוזן הפנימית, מאפשר למטופלים לשמוע צלילים, במיוחד אלה הדרושים להבנת הדיבור. אבל השתל אינו מספק את העושר המלא של הצליל ונאמר שהוא מסייע בשמיעה אך מבלי לשחזר אותה לחלוטין.

רוב התינוקות הנולדים עם חירשות אוטופרלין מקבלים שתלי קונכיה בינקותם ולכן אינם מתאימים לניסוי. השתלים משנים במידת מה את הקונכיה, מה שעלול להקשות על הפרשנות של תוצאות הריפוי הגנטי.

מינהל המזון והתרופות האמריקאי, שאפשר את התקדמות המחקר, ביקש מהחוקרים להתחיל עם ילדים גדולים ולא עם תינוקות, ולטפל באוזן אחת בלבד, מטעמי בטיחות.

ד"ר דוד אולנובסקי, מנהל שירות אוזניים במרכז שניידר לרפואת ילדים: "זהו מחקר פורץ דרך בבני אדם בטיפול בחירשות מולדת שנובעת ממוטציה בגן אוטופרלין"

האתגר של המחקר האמריקאי היה למצוא ילדים גדולים עם חירשות אוטופרלין ללא שתלי קונכיה ושהוריהם יסכימו לניסוי. כעת, כשהטיפול הגנטי הוכיח את עצמו כבטוח עבור המטופל הראשון בארה"ב ועבור ילד נוסף בטאיוואן, שטופל חודשיים אחריו, חוקרים בבית החולים בפילדלפיה ינסו לטפל בילדים צעירים יותר, בן שלוש ממיאמי ובת שלוש מסן פרנסיסקו, שניהם קיבלו שתלי שבלול רק באוזן אחת, כך שניתן יהיה לטפל באוזן השנייה באמצעות ריפוי גנטי.

ד"ר דוד אולנובסקי, מומחה לרפואת אף אוזן גרון וכירורגיית ראש וצוואר ילדים, מנהל שירות אוזניים במרכז שניידר לרפואת ילדים, אמר לדוקטורס אונלי כי זהו מחקר פורץ דרך בבני אדם בטיפול בחירשות מולדת שנובעת ממוטציה בגן אוטופרלין. הגן אוטופרלין מעורב בתהליך שבו מועבר גירוי מתאי השיער באוזן הפנימית לעצב השמיעה, מצב שנקרא נוירופטיה אודיטורית (Auditory Neuropathy).

לדבריו, בפגיעה מסוג נוירופטיה אודיטורית, גם הבנת הדיבור לקויה מאוד עקב סינכרוניזציה לקויה בסיבי עצב השמע. לאחרונה, עקב שונות בתוך קבוצה זו, היא כונתה Auditory Neuropathy Spectrum Disorder ‏(ANSD). ד"ר אולנובסקי מדגיש כי לא מדובר במקרה של חירשות על רקע פגיעה בתאי השיער עצמם.

עוד אמר כי "יש חשיבות רבה לשיקום שמיעה בגיל מאוד צעיר כל עוד למוח יש פלסטיות לשקם אזור שהיה ללא גירוי קולי. הילד בן 11 שטופל בארה"ב סבל מחירשות מולדת, התחיל לשמוע קולות לאחר הטיפול אבל ללא אפשרות להבין דיבור. לכן, כעת המשך המחקרים בעולם נעשה על ילדים צעירים יותר".

נכון להיום, הטיפול היחיד שמקובל בחירשות מולדת הוא ניתוח שתל שבלול שמתבצע בשנים הראשונות לחיים על מנת להשיג תוצאות טובות. "אנו מקווים כי בעתיד יקבל הטיפול גנטי מקום משמעותי בשיקום שמיעה", סיכם ד"ר אולנובסקי.

נושאים קשורים:  חירשות מולדת,  טיפול גנטי,  חדשות,  מחקרים,  מגזין,  ד"ר דוד אולנובסקי
תגובות
21.03.2024, 20:56

The sky is the limit
!