חשיפה לטראומה בילדות הינה שכיחה ויכולה להוביל לתוצאי בריאות נפש שליליים, כולל הפרעת עקה בתר חבלתית (Post-Traumatic Stress Disorder - PTSD). במצבים רבים, אין מספיק משאבים לטפל בעקה זו. טיפולים קבוצתיים דורשים משאבים והכשרה מועטים, יכולים להינתן על ידי אנשים שאינם מומחים בבריאות הנפש ומוכוונים עבור מספר רב של ילדים ומתבגרים. ניתוח-על זה ביקש לקבוע האם גישה זו יעילה עבור טיפול בתסמיני PTSD ולזהות סמנים אפשריים להערכת יעילות.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר סקרו את מאגרי הנתונים PubMed,יPsychNET ו-PTSDPubs לצורך זיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים בהם השתמשו בטיפולים קבוצתיים עבור PTSD לטיפול בילדים ומתבגרים בגילאי 6-18. המידע הופק עבור תסמיני PTSD ותסמיני דכאון. ניתוח-על של השפעות אקראיות בוצע לקבלת אומדן של גודל ההשפעות המאוגמות בין הקבוצות.
בחיפוש הראשוני זוהו 9,650 מחקרים, מהם 42 תאמו לקריטריוני ההכללה, (N=5,988). תוצאות המחקר הדגימו כי ילדים שהוקצו לקבלת טיפול קבוצתי הדגימו ירידה משמעותית בתסמיני PTSD לאחר הטיפול בהשוואה לקבוצת מקרי הביקורת, עם השפעה מאוגמת בדרגה בינונית (g=-0.55, רווח בר-סמך של 95%, -0.76 ועד -0.35). הטיפול הקבוצתי נמצא עדיף מבחינת תסמיני דכאון שהודגמו בבדיקת מעקב, בהשוואה לקבוצות מקרי ביקורת פעילים או סבילים. בין המחקרים נצפתה הטרוגניות רבה, אך לא נמצאו הוכחות לכך שניתן להסביר זאת על ידי מצב סוציואקונומי של המדינה, השתתפות מטפלים או האם הטיפול היה עבור נבדקים שעברו אירוע מכל סוג או עבור קבוצת נבדקים עם חשיפה דומה.
מסקנת החוקרים הייתה כי טיפולים קבוצתיים, במיוחד מסוג טיפול קוגנטיבי התנהגותי, נמצאו יעילים להקלה על תסמיני PTSD בילדים ובני נוער. נמצאו ראיות לכך שהתערבות זו יעילה גם במתאר מורכב ובמדינות עם משאבים מוגבלים ואפילו עבור קבוצה של נבדקים עם חשיפות מגוונות, כולל אלו שנחשפו למלחמה, אסונות טבעיים והתעללות.
מקור: