ירידה של 58% בתמותה מסרטן השד בארה"ב בשנת 2019 בהשוואה לשנת 1975. כך עולה מחקר שכלל ניתוח של תמותה מסרטן השד בארה"ב ב-44 השנים עד לשנת 2019 ופורסם בכתב העת JAMA Network בשבוע שעבר.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביקשו לבדוק את הקשר בין בדיקות הסקר לסרטן שד, הטיפול בסרטן שד בשלב I עד III והטיפול בסרטן שד גרורתי לבין הירידה בתמותה מסרטן שד בארה"ב בין השנים 1975 ל-2019, כך שיוכלו להצביע על התרומה של כל אחד מהכלים להורדת שיעור התמותה מהמחלה.
במחקר נעשה שימוש בנתונים מצטברים של ניסויים תצפיתיים וקליניים על הפצה והשפעות של בדיקות סקר (ממוגרפיה), טיפול בסרטן שד בשלבים I-III וטיפול בסרטן שד גרורתי. כדי לכמת את הקשרים בין בדיקת ממוגרפיה וטיפול בשלבים I-III לירידה בתמותה, החוקרים השתמשו בארבעה מודלים של התערבות ומעקב לסרטן (Cancer Intervention and Surveillance Modeling Network - CISNET). נעשתה סימולציה של מוות כתוצאה מסרטן השד, באופן כללי ועל ידי קולטן לאסטרוגן ו-ERBB2 (לשעבר HER2), בקרב נשים בגילאי 30 עד 79 שנים בארה"ב בין 1975 עד 2019.
החוקרים בדקו את שיעור התמותה מסרטן שד מותאם-גיל הקשור לבדיקות הסקר, טיפול בשלב I עד III וטיפול גרורתי בהשוואה להיעדר חשיפות אלו, וכן בדקו את ההישרדות החציונית המוערכת במודל לאחר הישנות גרורתית של סרטן השד.
התוצאות הראו כי חלה ירידה מ-64 מקרי מוות משוערים ללא התערבות כלשהי (בדיקת סקר או טיפול) ל-27 מקרי מוות מהמחלה לכל 100,000 נשים (מותאם לגיל). כ-29% מהפחתה זו היו קשורה לטיפול בסרטן שד גרורתי, 25% לבדיקות הסקר ו-47% לטיפול בסרטן שד בשלב I עד III.
בהתבסס על סימולציות נמצא כי השינוי הגדול ביותר בהישרדות לאחר הישנות גרורתית התרחש בין 2000 ל-2019, מ-1.9 שנים ל-3.2 שנים. חציון ההישרדות לסרטן שד לקולטן אסטרוגן (ER) חיובי/ ERBB2 חיובי השתפר ב-2.5 שנים, וחציון ההישרדות לסרטן שד ER /ERBB2 השתפר ב-0.5 שנים.
החוקרים מסכמים כי בהתבסס על ארבעת המודלים של סימולציה שערכו, בדיקת סרטן השד, טיפול בסרטן שד בשלב I עד III וטיפול בסרטן שד גרורתי היו קשורים כל אחד לתמותה מופחתת מסרטן השד בין השנים 1975 ל-2019 בארה"ב.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
