מחקר: אין קשר בין נטילת GLP-1ra לסוכרת לסיכון לסרטן הלבלב

מחקר עוקבה בן תשע שנים, שנערך במכון גרטנר לחקר האפידמיולוגיה ומדיניות בריאות במרכז הרפואי שיבא ובשיתוף ה"כללית", ביקש לבדוק האם נטילת תרופות לסוכרת ממשפחת GLP-1ra, מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן הלבלב. ממצאי המחקר התפרסמו לאחרונה בכתב העת הרפואי JAMA Network Open.

בתום מחקר העוקבה, לא נמצא קשר בין שימוש בתרופות אלו לבין סיכון מוגבר להתפתחות סרטן הלבלב. החוקרים מציינים כי למסקנה זו יש חשיבות בתקופה הנוכחית שבה עולה השימוש בתרופות ממשפחת GLP-1ra לא רק לטיפול בסוכרת, כי אם גם כזריקות הרזיה (אוזמפיק, סקסנדה וכדומה).

את המחקר הובילה פרופ' רחלי דנקנר, מומחית לבריאות הציבור, אפידמיולוגית ראשית ומנהלת היחידה לחקר בריאות הציבור במכון גרטנר ופרופ' מן המניין בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. לדברי פרופ' דנקנר, הרקע למחקר הוא ממצאים מצטברים שלימדו על כך שחולי סוכרת מסוג 2 נמצאים בסיכון עודף להתפתחות סרטן מסוגים שונים, ובמיוחד סוגי סרטן הכבד, כיס המרה והלבלב.

פרופ' רחלי דנקנר. "יש צורך במחקרים נוספים ובמעקב ארוך יותר לגבי שימוש בתרופות אלו מעל שבע שנים". צילום: אונ' ת"א

פרופ' דנקנר מסבירה כי לאחר שלא נמצא קשר בין חוסר איזון הסוכרת לעודף התחלואה בסרטן בחולים אלה, עלה הצורך לבחון את הקשר בין התרופות שהם מקבלים להתפתחות מחלת הסרטן. כיוון שסרטן הלבלב נחשב למחלה קשה וקטלנית במיוחד, היתה חשיבות קלינית גדולה להתמקדות המחקר בבדיקת הקשר בין התרופות להתפתחות סרטן מסוג זה.

כמו כן, כשיצאו תרופות אלו לשוק לפני כ-15 שנה היה חשש כי הן מגבירות את הסיכון לדלקת בלבלב ועלה חשד גם בקשר לסרטן הלבלב. כיוון שתופעת לוואי של תרופות אלו היא הרזיה, כיום הן נרשמות גם עבור צורך זה והשימוש בהן הולך וגדל – מה שעוד יותר מדגיש את חשיבות ודחיפות בדיקת הקשר בין נטילתן ובין סרטן הלבלב.

במחקר נכללו מעל חצי מיליון חולי סוכרת מבוטחי קופת החולים כללית, מהם מעל 30 אלף חולים שהשתמשו בתרופות ממשפחת GLP-1ra, כאשר בהשוואה עם החולים שטופלו באינסולין בזאלי נכללו מעל 100 אלף חולים בקבוצת הביקורת. הגיל הממוצע של החולים היה 59 שנה ומחציתם היו נשים. 18 אחוז מחולי הסוכרת היו ממוצא ערבי, והיתר (82%) ממוצא יהודי, בדומה להתפלגות המוצא באוכלוסיית ישראל. כרבע מהחולים עישנו בהווה, עוד 12.5% עישנו בעברם ול-2.5% היתה דלקת של הלבלב בעברם.

המחקר עקב אחרי החולים המשתתפים במשך כתשע שנים, ובהתאם לממצאיו החוקרים חישבו את הסיכון לסרטן הלבלב בשימוש תרופתי של עד שבע שנים. כל המשתתפים נמצאו לאורך שנות המחקר בטיפול ומעקב המקובלים בישראל בהתאם לסל שירותי הבריאות והסטנדרט הרפואי. כל מקרי הסרטן תועדו ברשם הסרטן הישראלי, כך שהיה תיעוד מדויק של תאריך אבחון הסרטן בכל מטופל שחלה בו.

מסקנת המחקר היא ששימוש בתרופות ממשפחת ה-GLP-1ra אינו גורם לעודף סיכון לסרטן הלבלב בהשוואה לחולי סוכרת שאינם נוטלים את התרופה או בהשוואה לחולי סוכרת שמזריקים אינסולין בזאלי.

אלו חדשות טובות עבור המשתמשים בתרופות ממשפחת ה-GLP-1ra, אולם פרופ' דנקנר מבקשת לסייג: "המסקנה שלנו לגבי בטיחות הטיפול בתרופות ממשפחת ה-GLP-1ra וסרטן הלבלב הן עבור נטילתן עד שבע שנים ויהיה צורך במחקרים נוספים ובמעקב ארוך יותר כדי לקבוע זאת לגבי שימוש ממושך יותר. חשוב לזכור שסרטן הלבלב הוא אמנם סרטן סוער וקטלני, אבל תקופת החביון שלו, שבה הוא מתחיל לגדול אך עדיין לא סימפטומטי ולכן החולה עדיין אינו מאובחן, יכולה להימשך מעבר לשבע שנים".