• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • מזכ"ל: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
ישראל במלחמה

80% מרופאי הילדים מרגישים צורך בתוספת הכשרה בטראומה נפשית

עלייה של 900% במצבי דחק חריף בהשוואה לתקופה מקבילה בשנים שעברו. נתונים מכנס המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות על אתגרי החוסן ובריאות הנפש בעקבות השבעה באוקטובר

פרופ' נחמן אש בכנס מכון המחקר הלאומי לשירותי בריאות ומדיניות בריאות 2023

הערכות ביחס להיקף הפגיעה בבריאות הנפש בעקבות השבעה לאוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיו נעות בין עשרות אלפים למאות אלפי נפגעים. מראשית המלחמה הגיעו לער"ן 88,000 פניות. מספר הפניות של גברים גדל מאז המלחמה, אך מספר הפניות שמקוטלגות כ"אובדניות", ירד. כך עלה בכנס של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות על אתגרי החוסן ובריאות הנפש בעקבות מלחמת השבעה באוקטובר שנערך בתל אביב אתמול (ד').

הצהרתו של ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר יועץ בחטיבת הקהילה בכללית, כי כ-30% מהפסיכיאטרים צפויים לצאת לפנסיה בחמש השנים הקרובות התווספה אל הנתונים העגומים בדבר מצבו של מערך בריאות הנפש. עוד אמר ד"ר לוינסקי כי "קיים חוסר ודאות גדול לגבי היקף הצרכים העתידי בתחום בריאות הנפש, אולם כבר עכשיו ברור שהם רק ילכו ויתעצמו. ההערכות מדברות על כ-30% מנפגעי קו ראשון ושני במלחמה העשויים לפתח פוסט טראומה בטווח זמן של כארבעה חודשים".  הוא הוסיף ואמר כי "יש עליה של כ-21% בשימוש בתרופות הרגעה ושינה".

המרכז לחקר בריאות הנפש בקופת החולים הכללית, הכולל חוקרים ממרכזי בריאות הנפש שלוותה, גהה ומרפאות הקהילה, השווה את היקף הפניות לקבלת מענה בבריאות הנפש בין אוקטובר נובמבר השנה לתקופה המקבילה בחמש השנים האחרונות. על פי הנתונים שהתקבלו בהשוואה, חלה עליה של  52% בחרדה, 45% פוסט טראומה, וכן 900% של הפרעת דחק חריף. בנוסף, חלה עלייה משמעותית ומובהקת בצריכת שירותי בריאות הנפש: עליה של 25% בפניות לטיפול מרפאתי, ועליה של בין 8% ל-25% בצריכת תרופות - תרופות שינה ותרופות נוגדות חרדה ודיכאון.

"אנו עומדים כבר עכשיו בפני היקפים גדולים של פניות, וחשוב לחזק את המערכים בקהילה ובבתי החולים בהתאם, למען החוסן הנפשי הפרטני, הקהילתי והלאומי", ציין ד״ר עידו לוריא, מנהל מרפאת מבוגרים במרכז לבריאות הנפש שלוותה, מקבוצת כללית, ויושב ראש החברה לבריאות הנפש בקהילה, שהציג את הנתונים בכנס.

בכנס הוצגו נתונים והערכות של קבוצת מחקר מהמרכז הרפואי שלוותה, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת קולומביה על פיהם הסיכון לתחלואה נפשית משמעותית קיים בטווח הקצר, הבינוני והארוך. ניסיונות לניבוי מספר האנשים שעלולים לפתח הסתמנות נפשית מציגים טווח רחב של אפשרויות. על פי המועצה הלאומית לפוסט טראומה מדובר ב-60-80 אלף איש; דו"ח מקינזי מעריך כי מדובר בעד 390,000 איש וקבוצת מחקר המורכבת מחוקרים מהמרכז הרפואי שלוותה, אוניברסיטת ירושלים ואוניברסיטת קולומביה מעריכה כי מדובר ביותר מ-600,000 איש.

כדי לגזור השלכות נפשיות של השבעה לאוקטובר נעשתה השוואה לאירוע ה-9/11 בארה"ב. מסקנות מהפיגועים ב-11 לספטמבר בארה"ב, מורות כי נרשמה החלמה נפשית של מרבית האוכלוסייה בתוך שנה אך בקרב אנשי חילוץ והצלה חלה עליה של עד 20% מהתסמינים הנפשיים שהופיעו גם עד שש שנים מהאירוע. ד"ר לוריא ציין כי "אין נתונים ומחקרים איך לטפל באירוע כזה. זה אירוע ייחודי בהיקפו ובמאפיינים שלו, מגה פיגוע שכלל חשיפה לרצח המוני, התעללות ואלימות פיזית ומינית מאות חטופים ונעדרים. זה מצב חירום מתמשך. הפיגוע השלישי בעוצמתו מבחינת היקף האוכלוסייה בעולם המערבי, ובהתאם לגודל האוכלוסייה זה הראשון. עם זאת חשוב לזכור שרוב האוכלוסייה מחלימה מטראומה״.

מחברי הדו"ח של קבוצת המחקר המשותפת ל"שלוותה" "העברית" ו"קולומביה" מונים את הגורמים שלהם השפעה מערערת על בריאות הציבור מהשבעה באוקטובר, החל מה"מגה פיגוע טרור", ריבוי קורבנות בזמן קצר ובהם אזרחים וחיילים; חשיפה לרצח המוני; התעללות ואלימות פיזית ומינית; מאות חטופים ונעדרים; ירי פצצות מרגמה וטילים בעצימות גבוהה, במשך שעות ארוכות; חשיפה לתמונות וסרטונים ברשתות חברתיות ובמקרים מסויימים חשיפה לטראומה תחת שימוש בסמים.

מאז השבעה באוקטובר נוספים כל העת גורמים מערערים ובין השאר: "גיוס המוני של כ-300 אלף חיילים; כניסה קרקעית לעזה עם מוות, פציעה ונכות של חיילים נוספים; מתיחות וחילופי אש בגבול הצפון; פינוי מעל 250,000 איש מעוטף עזה ויישובי גבול הצפון; מצב מלחמה וחירום מתמשך; שבי מתמשך של החטופים וירי טילים ארוכי-טווח ואזעקות.

יו״ר המכון הלאומי הנכנס פרופ׳ נחמן אש אמר כי ״האתגר של בריאות הנפש לאחר אירועי השבעה באוקטובר מוכר. צריך לדבר על הפתרונות ולא רק על הבעיה. לשם כך צריך שיתוף פעולה גם עם משרדי הרווחה והחינוך ולא רק הבריאות. כמו כן צריך לעסוק בהרחבת מעגל המטפלים״.

ילדים ורופאי ילדים

בסקר שערכו עמותת גושן והאיגוד הישראלי לרפואת ילדים עלה כי כ-80% מהרופאים מרגישים שהם צריכים הכשרה נוספת בטראומה נפשית.

בקרב הורים לילדים בגיל 2-12 שלא פונו מבתיהם, נמצא כי 83% מהילדים סובלים מרמות גבוהות של מצוקה רגשית; 64% מהילדים סובלים מחרדה ו-31% סובלים מהפרעות התנהגות. עוד עלה כי רק כ-14% מההורים פנו לעזרה עבור ילדיהם. כמחצית מההורים דיווחו שהם מתמודדים עם חרדה ודיכאון.

בהתייחסות לרופאי ילדים עלה מהסקר כי חמישית מההורים ביקרו עם ילדים אצל רופא הילדים בתקופה זו. כמחצית מההורים היו רוצים שרופא הילדים יתעניין במצבו הרגשי של ילדם וייתן להם הדרכה בנושא. מאז תחילת המלחמה, מעל 70% מרופאות ורופאי הילדים השתתפו בהכשרה כלשהי בנוגע להשפעת המלחמה על מצבם הרגשי של ילדים וילדות. רוב הרופאים הרגישו שיש להם מידה סבירה או רבה של ידע בנושא, אולם דיווחו על רמות נמוכות יותר של תחושות מסוגלות ביחס לטיפול בילדים הסובלים מטראומה או חרדה בעקבות המלחמה. כחמישית מהרופאים דיווחו כי הורים פנו אליהם בנוגע לסימפטומים של חרדה או סימפטומים סומטיים. לעומת זאת, יותר מ-40% מהרופאים שאלו מיוזמתם על מצבם הרגשי ותפקודם היומיומי של ילדים וילדות בזמן המלחמה.

עמותת גושן וארגון רופאי הילדים קראו לתכנית חירום לאומית בתחום בריאות הנפש של ילדים וילדות ולחזק את המערכת הציבורית, שתוכל לתת מענים הולמים למצוקה הניכרת. "כחלק מהתכנית, יש לקחת בחשבון את שירותי בריאות לילדים וילדות ובתוכם רופאי ורופאות ילדים הפוגשים הורים וילדים באופן תדיר, גם בזמן מלחמה, ויכולים להוות מקור לתמיכה ראשונית והפנייה במקרה הצורך. יש להכשיר את רופאי ורופאות הילדים למתן מענה ראשוני בתחום בריאות הנפש בכלל, ובטיפול רפואי מודע טראומה באופן ספציפי, שיאפשר להם להעניק תמיכה ראשונית להורים, לילדים ולילדות שנפגעו רגשית בעקבות המלחמה."

ד״ר שירי דניאלס המנהלת המקצועית בער״ן, קו תמיכה לעזרה ראשונה נפשית הציגה נתונים מער"ן ואמרה כי מתוך 88,000 פניות שהגיעו לארגון, כ-44% היו פניות של גברים, נתון שמראה קפיצה של יותר מעשרה אחוז יחסית למצב שגרה. עוד אמרה כי נרשמה ירידה בגיל הפונים, כשהפונה הצעירה ביותר היא בת חמש בלבד. ניתוח הפניות מראה ירידה במספר פניות מבוגרים אל נוכח עלייה של 125% בפניות ילדים ונוער.

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן-טוב הציג בכנס חלקים מתכנית משרד הבריאות להרחבת המענים בתחום בריאות הנפש בהשקעה של 2 מיליון שקל וכולל הגדלת מספר הפסיכיאטרים מ-70 בשנה ל-150, כש-50 מהם מתחום פסיכיאטריה של הילד. בר סימן-טוב ציין כי מקצוע חדש של ״תומכי נפש״ לבעלי תואר ראשון בפסיכולוגיה, יתווסף למערך בריאות הנפש.

נושאים קשורים:  בריאות הנפש,  המכון הלאומי לחקר שירותי ומדיניות הבריאות,  ישראל במלחמה,  חדשות,  רופאי ילדים
תגובות