• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • מזכ"ל: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
ישראל במלחמה

בעקבות המלחמה: 83% מהילדים סובלים ממצוקה רגשית

סקר שערך איגוד רופאי הילדים ועמותת גושן מציג תמונה מדאיגה: 62% מילדי ישראל סובלים מחרדה, אך רק 14% מההורים פנו לתמיכה נפשית | פרופ' צחי גרוסמן: "תנו לרופאי הילדים כלים לטיפול נפשי"

ילדה בעת התקפת טילים על ישראל. עלייה של 33% בקרב בני נוער שאובחנו על ידי קופות החולים כסובלים מחרדה. צילום ארכיון: נתי שוחט/ פלאש 90

מצוקתם הנפשית של ילדים כתוצאה מהמלחמה גוברת - 84% מכלל הילדים סובלים ממצוקה רגשית; 62% סובלים מחרדה ו-90% מהילדים שהושפעו ישירות, כאלה שקרוביהם נרצחו, נפצעו או נחטפו, או אלה המתגוררים באזורים עם אזעקות תכופות, חשים מצוקה רגשית. כך עולה מסקר ראשון מסוגו של עמותת גושן והאיגוד לרפואת ילדים.

עוד עולה מהסקר כי כ-40% מההורים חשים מצוקה רגשית גבוהה וחרדה אך רק 14% פנו למקור תמיכה נפשית בעקבות המצב.

עמותת גושן, הפועלת למען רווחתם ובריאותם הפיזית והנפשית של ילדים בקהילה והאיגוד לרפואת ילדים ערכו סקר הממפה את מצבם הנפשי של הורים וילדים בישראל בזמן המלחמה כחודש לאחר שבעה באוקטובר, ואת צורכי הבריאות של ילדים בתקופת מלחמה.

הסקר כלל מדגם של 493 הורים לילדים בגילי לידה עד 12 מכל רחבי הארץ, מתוכם 80% יהודים ו-20% דוברי ערבית (מוסלמים, דרוזים, בדואים). 49% מהמשיבים חילונים, 33.3% מסורתיים, 16.8% דתיים או חרדים ו-0.4% משפחות מעורבות.

ניתוח הנתונים מעלה כי 93% מהילדים שהושפעו ישירות מהמתקפה ומהמלחמה סובלים ממצוקה רגשית ו-69% מהם מדווחים על מצב חרדתי. באזור מרובה אזעקות נמצא כי 90% מהילדים חווים מצוקה רגשית ו-69% חווים חרדה, בעוד שאצל ילדים החיים באזורים שבהם יש אזעקות רק לעיתים רחוקות דווחו מצוקות או חרדות בשיעור נמוך יותר.

המצב משפיע כמובן גם על מצבם הנפשי של ההורים. אצל 36% (176) מההורים שהשתתפו במחקר נמצאה מצוקה רגשית גבוהה ותחושת חרדה נרשמה אצל 194 הורים, המהווים 39% מהמדגם. ככל שיש בני משפחה או קרובי משפחה שנפגעו, כך מדווחות רמות גבוהות יותר של מצוקה רגשית וחרדה.

נושא נוסף שנבדק בסקר הוא פנייה למקורות תמיכה. עם פתיחת המלחמה, נכנס מערך בריאות הנפש, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, לכוננות חירום על מנת לתת מענה נפשי ראשוני בקהילה הסובלת מטראומה מאז אירועי שבעה באוקטובר.

בסקר נמצא כי רק 14% מההורים בישראל דיווחו שפנו למקור תמיכה בעקבות המצב. מתוכם, רק 0.8% מההורים דיווחו כי פנו למרכזי החוסן היישוביים על מנת לקבל עזרה בנוגע לילדים, רק 2% פנו לאחד מהקווים החמים להורים שהוקמו בזמן המלחמה. 4% מההורים דיווחו כי הם פנו לשירות הפסיכולוגי החינוכי לתמיכה, 6% פנו לטיפול אצל פסיכולוגית, פסיכיאטרית או עובדת סוציאלית ורק 2% פנו למקור תמיכה אחר כגון בית הספר.

21% מהילדים ביקרו בתקופת המלחמה אצל רופא ילדים, רובם עבור טיפול במחלות עונתיות, וירוסים ופציעות. כמחצית (47%) מההורים שהשתתפו בסקר הביעו ציפייה שרופאי הילדים יתעניינו במצבו הרגשי של הילד וכרבע (24%) מההורים מצפים שיתעניינו במצבם הרגשי שלהם וייתנו להם הדרכה להתמודדות במצב.

פרופ׳ צחי גרוסמן, יו״ר האיגוד לרפואת ילדים, אמר על הנתונים כי "מזה כחודשיים אנחנו בחזית נוספת של המלחמה – חזית בריאות הנפש של ילדים והוריהם. רמות המצוקה והחרדה עמוקות מאוד וסביר שהן רק תגדלנה גם כשהמלחמה תסתיים. רופאי הילדים נמצאים בקו הראשון של החזית הזאת. הם אלה המקבלים לידיהם את הילדים ומזהים, לעתים בדרך אגב, את המצוקות". הוא קרא למדינה להדריך את רופאי הילדים לתת מענה נכון ומדויק מיידית "ולא בעוד חודשים. זה בנפשנו ובנפשם של ילדינו", אמר.

לדברי פרופ׳ איתן כרם, יו״ר עמותת גושן, "לאור רמות המצוקה הגבוהות בזמן המלחמה, שיפור מערכות התמיכה, הן להורים והן לילדים, חיוני ונדרש. הסקר מצביע על כך שלמרות סימני המצוקה והחרדה, רק חלק קטן מההורים פנו לשירותי תמיכה, אבל כחמישית ביקרו אצל רופאי הילדים. במקביל, ההורים מדגישים שהיו רוצים שרופא הילדים יתעניין במצב הרגשי שלהם ושל ילדיהם וידריך אותם. רופאי הילדים הם משאב לאומי קיים וזמין. לכן, חובה על המדינה לתת את כל הכלים הנדרשים לרופאי הילדים בתחום בריאות הנפש, כולל בטיפול רפואי מוכוון טראומה. הדבר יאפשר מתן מענה ראשוני ומוקדם לילדים ולהוריהם".

את הסקר הובילו ד"ר שולמית פינצ'ובר, מנהלת המחקר ב"גושן"; ד"ר חוה גדסי, מנהלת רפואית ב"גושן"; פרופ' מרי רודולף, פרופ' אמריטוס מאוניברסיטת בר אילן וחברת ועד מנהל ב"גושן" ופרופ' צחי גרוסמן, חבר ועד מנהל ב"גושן", חבר סגל בביה"ס לרפואה באוניברסיטת אריאל ויו"ר האיגוד לרפואת ילדים.

נושאים קשורים:  בריאות נפשית,  רפואת ילדים,  עמותת גושן,  איגוד רופאי הילדים,  מצוקה רגשית,  חדשות,  ישראל במלחמה,  פרופ' צחי גרוסמן
תגובות
אנונימי/ת
14.12.2023, 10:38

האם רק אני שמתי לב, שלא הוצגו מומחים לטראומה כשותפים לפרסום?..

15.12.2023, 10:00

כ

15.12.2023, 10:00

במקביל לטיפול יש להעלות את החוסן הרגשי והנפשי באמצעות חינוך לציונות וערכים. חיו בקרבנו אינספור שורדי שואת גרמניה שבנו משפחות לתפארת והשתקמו נפשית.
ההתמקדות בנפש במנותק מערכים תביא אולי פרנסה לאינספור פסיכולוגים אבל תקדם במעט את הפגועים. כפי שאמר פעם אדם חכם, ״אדם מחפש משמעות״.