ישנה הסכמה כמעט עולמית כי כלל היילודים יקבלו מנה של ויטמין K1 (Vitamin K1 - VK1) מיד לאחר הלידה על מנת למנוע דימומים הנובעים מחסר ב-VK (VK Deficiency Bleeding - VKDB). בחלב אם יש מעט תכולה של VK, ומקרים של VKDB מאוחרים מדווחים בפגים הניזונים רק מחלב אם, על אף הטיפול המניעתי עם VK בלידה.
עוד בעניין דומה
על מנת לבחון את המצאות של חסר תפקודי של VK בפגים בעקבות עליה בריכוז של זני Glu (שלא עברו גאמא-קרבוקסילציה) של חלבוני Gla; פקטור IIי(PIVKA-II) ואוסטאוקלצין (GluOC - Glu Osteocalcin) המיוצרים על ידי הכבד והעצמות, בהתאמה.
במחקר תצפיתי פרוספקטיבי זה שבוצע במספר רב של מרכזים נכללו פגים שנולדו לפני שבוע 33 להריון. דגימות דם ורקע תזונתי נאסף טרם שחרור מבית החולים, ובגיל מתוקנן של 2-3 חודשים. התוצאים כללו רמות בסרום של VK1,יPIVKA-II וריכוז GluOC (שיעור חלבוני GluOC מסך GluOC ו-GlaOC) עבור תינוקות שניזונו מחלב אם בלבד בהשוואה לאלו שניזונו מתחליפי מזון לתינוק יחד או ללא חלב אם.
תוצאות המחקר הדגימו כי תינוקות שניזונו מחלב אם בלבד הדגימו ריכוזים נמוכים יותר בסרום של VK1 (0.15 לעומת 1.81 מק"ג/ל), ריכוזים גבוהים יותר של PIVKA-II (0.1 לעומת 0.02 יחידות/מ"ל) ושיעור GluOC גבוה יותר (63.6% לעומת 8.1%) בהשוואה לתינוקות שניזונו גם/רק מתמ"ל. לפני השחרור מבית החולים, רק תינוק אחד (2%) מתוך קבוצת היילודים שניזונו מחלב אם בלבד (n=45) הדגים חוסר ב-VK (מבוסס על ריכוז PIVKA-II). לאחר השחרור, 8/12 (67%) מהתינוקות שניזונו מחלב אם בלבד סבלו ממחסור ב-VK בהשוואה לאחד (4%) מתוך 25 התינוקות שניזונו מתמ"ל עם או ללא חלב אם.
מסקנת החוקרים הייתה כי פגים שניזונים מחלב אם בלבד לאחר שחרור מהפגייה נמצאים בסיכון מוגבר לסבול מחסר VK תת-קליני במהלך הינקות המוקדמת. על מנת למנוע את החסר ב-VK, מומלץ לתת תוסף VK1 לתינוקות הניזונים מחלב אם בלבד, בריכוז הדומה לזה שתינוקות הניזונים מתמ"ל מקבלים בהזנה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
