• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • מזכ"ל: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
מגזין

היד שמנענעת את העריסה

בכל שנה מאושפזים בבדידות בבתיה"ח בישראל כ-500 תינוקות שנותרים ללא תמיכה הורית או קשר קרוב, רבים מהם ננטשו על ידי הוריהם | את המגע והחום האנושי מעניקות למי שנולדו עם מוגבלויות ובמצבים רפואיים מורכבים מתנדבות עמותת חיבוק ראשון

42% מהתינוקות הבודדים סובלים ממצב רפואי מורכב: פגות, מחלות זיהומיות, מחלות סרטניות, או אשפוז לצורך פרוצדורות. צילום: אילוסטרציה

217 תינוקות אושפזו אשתקד באשפוזים ממושכים בבתי החולים בישראל כאשר הוריהם לא יכלו לשהות לצידם וכשהם ללא עורף משפחתי. תינוקות אלה קיבלו את מלוא הטיפול הרפואי מידי רופאי המחלקות השונות ומצוותי האחיות, אך אם לא היו לצידם מתנדבות ומתנדבי עמותת חיבוק ראשון, שהעניקו להם טיפול רגשי מקצועי, מגע, חום ואהבה, סביר להניח שהם היו ניזוקים התפתחותית וקוגניטיבית רק בשל בדידותם.

"מגע אנושי הוא אספקט חשוב בקשר שבין בני אדם ותורם ל-Wellbeing שלנו", מסביר ד"ר אריה סימונדס, מנהל יחידת פגים וטיפול נמרץ יילודים מבית החולים לניאדו בנתניה. "בתינוקות ובפגים, המגע הזה יכול להיות גורם חשוב כל כך עד כדי השפעה על ההתפתחות וההישרדות. בשעת חולי או דחק יש חשיבות רבה לטיפול הרפואי אך לא פחות למגע האנושי המטפל. לא תמיד ההורה פנוי נפשית או פיזית להיות שם עבור התינוק שלו וכאן נכנסת לתמונה עמותת חיבוק ראשון".

ד"ר אריה סימונדס, מנהל יחידת פגים וטיפול נמרץ יילודים ב"לניאדו". צילום: דוברות ביה"ח

ואכן, מגע אנושי הוא היבט חיוני בהתפתחות האדם, במיוחד עבור תינוקות. מגע הוא החוש הראשון שמתפתח ברחם והוא עוזר לתינוקות להתחבר למטפלים שלהם, לווסת את רגשותיהם ולחקור את סביבתם. מגע גם ממריץ את שחרור האוקסיטוצין, הורמון המקדם את ההתקשרות החברתית, את האמון ואת האמפתיה. על פי כמה מחקרים, מגע יכול אפילו לשפר את מערכת החיסון ואת התפתחות המוח של תינוקות.

כאמור, בשנת 2022, מעל 300 מתנדבות ומתנדבי עמותת חיבוק ראשון טיפלו ב-217 תינוקות בסך כולל של 16,793 שעות טיפול, ב-77 מחלקות אשפוז ילדים בכל רחבי הארץ: פגיה, יילודים, פנימיות, כירורגית, טיפול נמרץ, אונקולוגיות ועוד.

העמותה מגדירה ארבע קבוצות עיקריות של תינוקות בודדים ונטושים בזמן אשפוז: 57% מהם שוהים באשפוז ממושך ללא עורף משפחתי; ב-21% מזוהים גורמי סיכון למצב הנפשי/ הפיזי של הדמות המטפלת; ב-14% מהמקרים ההורה לא נוכח כלל וב-8% ההורה מהווה סכנה לתינוק.

בקבוצות אלו נכללים, בין היתר, תינוקות שמגיעים לאשפוז עקב אלימות במשפחה כאשר ההורים נתונים במעצר; תינוקות שנולדו לאמהות שמצבן הרפואי לא מאפשר להן לטפל בתינוק, או תינוקות להורים שמצבם הסוציאלי לא מאפשר להם שהייה יומיומית לצד התינוק במשך חודשים של אשפוז הרחק מהבית.

כך הופכים טיפולי דיאליזה בילדים לנסבלים

פרופ' דניאלה מגן מנהלת זה כעשר שנים את המכון לנפרולוגיה ילדים ובמקביל בשלוש השנים האחרונות מנהלת את אגף הילדים ע"ש רות רפפורט בקריה הרפואית רמב"ם בחיפה. היא מתארת עד כמה מורכבת הסיטואציה שבה הורים נדרשים להישאר לצד ילדיהם במהלך טיפולים ממושכים ותדירים, כדוגמת טיפולי המודיאליזה: "המכון לנפרולוגיה ילדים בקריה הרפואית רמב"ם, הכולל בתוכו את יחידת הדיאליזה לילדים, הוא הגדול מסוגו בצפון מדינת ישראל ואחד הגדולים בארץ. המכון משרת ילדים הסובלים מאי ספיקת כליות סופנית מלידה ועד בגרות, המגיעים לטיפולנו מכל צפון הארץ. בין החולים המטופלים במחלקתנו, המורכבים ביותר הם התינוקות הצעירים והפעוטות, המטופלים בדיאליזה על בסיס יומיומי, במשך שעות רבות.

מתנדבת מעמותת חיבוק ראשון עם תינוק בודד. צילום: באדיבות העמותה

"הנטל הפיזי, הרגשי והכלכלי המוטל על המשפחות של מטופלי דיאליזה קטנטנים אלה הוא עצום. הנסיעה לדיאליזה יומיומית והשהייה לצד הילדים במשך שעות הטיפול מקשות מאוד על המשפחה לנהל אורח חיים תקין, משביתות את ההורים מעבודה סדירה לתקופות ממושכות ומקשות על טיפול מיטבי בשאר ילדיהם.

"על אף שהצוותים הרפואיים, הסיעודיים וצוותי מקצועות הבריאות הנלווים במכון עושים כל שביכולתם על מנת להקל על סבלם של הילדים ולהעסיקם במהלך שעות הדיאליזה הרבות, עדיין נותרות שעות רבות במהלך השבוע שבהם ההורים מרותקים לצידם של הילדים במהלך שעות הטיפול הרבות".

פרופ' מגן מספרת כיצד מתנדבות ומתנדבי עמותת חיבוק ראשון מגיעים מדי יום ביומו, כולל בימי שישי וערבי חג למכון לדיאליזה ילדים, שוהים עם הילדים במהלך טיפולי הדיאליזה ומאפשרים להורים לצאת "להתאוורר" מחוץ למחלקה למשך מספר שעות, או לטפל בענייניהם השוטפים.

פרופ' דניאלה מגן, מנהלת המכון לנפרולוגיה ילדים ומנהלת אגף הילדים ברמב"ם. צילום דוברות ביה"ח

"המתנדבים לא רק שוהים לצד הילדים, אלא משחקים עימם, מעסיקים ומאכילים אותם, מתריעים בפני הצוות על כל שינוי במצבם, ובכך מקלים מאוד גם על הצוות המטפל וגם על ההורים. הם מצליחים ליצור קשרים ארוכים ורציפים עם הילדים החולים, עם הוריהם ועם הצוות המטפל, וכולם שמחים לקראתם.

"הילדים מכירים את המתנדבים האישיים שלהם, מצפים להם בכליון עיניים ומשתפים עימם פעולה. כך הופכים טיפולי הדיאליזה נסבלים ואפילו נעימים יותר. ברבות השנים הפכו המתנדבים לחלק בלתי נפרד ממשפחת דיאליזה ילדים ברמב"ם, והם מהווים נדבך מרכזי בטיפול הכוללני בילדים החולים ובתמיכה בהוריהם".

כ-40% מהתינוקות ממשיכים את חייהם במסגרות רווחה

על פי הערכת העמותה, בכל שנה מאושפזים בבדידות בבתי החולים כ-500 תינוקות, אשר נותרים ללא טיפול רגשי באמצעות קשר קרוב. המספרים ב"עולם האמיתי" לא פחות קשים: בשנה האחרונה הגיעו מתנדבי העמותה לטפל ב-37 תינוקות בשיבא, ב-24 תינוקות ברמב"ם, ב-21 תינוקות בכל אחד מבתי החולים איכילוב ושניידר, 20 בסורוקה, 17 בשערי צדק, 14 באסותא-אשדוד, 13 תינוקות טופלו בכל אחד מבתי החולים אסף הרופא והדסה עין כרם, 11 בהדסה הר הצופים, שישה בכל אחד מבתי החולים ברזילי ומאיר, ארבעה בלניאדו ומספר זהה בגליל-נהריה. שלושה תינוקות טופלו בהעמק, שניים בבני ציון ואחד בבית החולים הלל יפה.

בשל מגבלות תקציביות והעדר שיתוף פעולה, בתשעה בתי חולים העמותה לא פעילה כרגע, אך במהלך שנת 2023 התרחב השירות גם בבתי החולים מעייני הישועה בבני ברק ובית החולים השיקומי לילדים רעות בתל אביב.

מקור: עמותת חיבוק ראשון

מפילוח הרקע החברתי של התינוקות שטופלו בידי העמותה עולה שמרביתם נולדו להורים מהפריפריה הגיאוגרפית ו/או החברתית: 52%  מהחברה היהודית, 26% מהחברה הערבית, 9% בדואים; 3% פלסטינים, 2% מהגרי עבודה, 8% - אחר.

עוד עולה מהנתונים כי על אף שחלק גדול מהתינוקות לא מוכרים כתינוקות נטושים במהלך האשפוז ויש להם הורים באופן רשמי בזמן האשפוז, כ-40% מהתינוקות המטופלים בעמותה כלל לא משתחררים לביתם, אלא ממשיכים את חייהם באומנה, אימוץ או מסגרת רווחה אחרת.

מפילוח מצבם הרפואי של התינוקות שטופלו עולה שכ-90% מתינוקות נולדו עם מוגבלויות/ מצב רפואי מורכב: 42% - פגות, מחלות זיהומיות, מחלות סרטניות, או אשפוז לצורך פרוצדורות; 28% - נולדו עם מחלות כרוניות ונכויות; 15% נולדו עם תסמונות גנטיות; 11% נולדו בריאים; 3% עם תסמונות גמילה ו-1% - אחר.

לגבי התינוקות הבריאים המאושפזים, תינוקות אלה מוגדרים "בריאים" אל מול ההגדרה של מצב רפואי מורכב. הם יכולים להיות תינוקות שנולדו בריאים אך מיועדים להישלח לאימוץ או לאומנה. כלומר, עד שתימצא להם המסגרת הם נשארים בבתי החולים, כי אין למעשה לאן לשלוח אותם. יתרה מכך, יש מצבים בהם האמא חותמת על שליחת התינוק לאימוץ, ואת האבא עוד אי אפשר להשיג, ולכן בינתיים התינוק הבריא נותר בבית החולים.

קיימים מקרים של תינוקות בריאים, לדוגמה במקרה שבו הלידה הסתבכה, כאשר האמא מאושפזת ואין מי שיהיה עם התינוק מלבד מתנדבי עמותת חיבוק ראשון. דוגמה אחרת היא במקרה של חשד לאלימות כלפי התינוק. מקרים מצערים של פגיעה בגפיים (שברים וכדומה) לא יכולים להיות מוגדרים כמצב בריאותי מורכב או מסוכן לחייו של התינוק. במקרים אלה, ההורים החשודים מורחקים מהילדים, אבל אין לאחר האשפוז והטיפול בילד מסגרת שאליה ניתן לשלוח אותו עד שיתבררו החשדות או עד שייקבע אפוטרופוס.

"הילד שכב שנתיים רצוף ביחידה לטיפול נמרץ"

ד"ר גור זמיר, מנהל היחידה לטיפול נמרץ ילדים מהמרכז הרפואי העמק בעפולה, מספר: "ביחידה לטיפול נמרץ, כמו גם בכל מחלקות הילדים ברחבי הארץ, מאושפזים תינוקות שהוריהם, מסיבה כזאת או אחרת, אינם יכולים לשהות לידם, לפעמים לפרקי זמן ארוכים מאוד. התינוקות האלה שוכבים לבדם ביחידה, ללא מגע אנושי, התייחסות או תשומת לב - הדבר הבסיסי ביותר שכל תינוק צריך.

"באותם רגעים שבהם התינוק נותר לבדו, מגיעות מתנדבות חיבוק ראשון, שוהות לצידו ומעניקות לו חום ואהבה, מקריאות לו סיפורים, שרות שירים ובעיקר מספקות את החום האנושי שלו הוא נזקק. היחס שהתינוקות האלה מקבלים הוא קריטי להתפתחות תקינה – הן רגשית והן קוגניטיבית, ופעמים רבות גם משפר את התוצאה של הטיפול הרפואי שלהם".

מתנדבות עמותת חיבוק ראשון עם תינוק בודד. צילום באדיבות העמותה

מתנדבות ומתנדבי העמותה נבחרים בקפידה, עוברים הכשרה מקצועית ממושכת וכדי לספק קשר רגשי אישי לתינוקות, הם מתחייבים לשהות לצד התינוק לפחות פעמיים בשבוע, במשך שלוש שעות כל פעם, לאורך כמה חודשים כדי למנוע מצב שבו חלילה התינוקות הללו יינטשו פעמיים. כל המתנדבות והמתנדבים מלווים באופן צמוד ע"י עו״סיות בעמותה, מהיום הראשון ולמשך כל תהליך ההתנדבות. העו״סיות בעמותה מכירות כל תינוק וכל מחלקה ונותנות למתנדבות ולמתנדבים את הליווי והכלים הנדרשים לצורך הטיפול המורכב בתינוק חולה ובודד.

ממוצע הגילאים של מתנדבי העמותה הוא כ-60. בתחילת הדרך, מרבית המתנדבים היו גימלאים, אולם מאז מגיפת הקורונה, עקב הפסקת פעילות המתנדבות הוותיקות בשל חשש להידבקותן בנגיף, הוחלט לגייס מתנדבות צעירות יותר. היום מגייסים לעמותה מתנדבים בגילאי 30-70. כ-95% מהמתנדבות הן נשים, אבל כמעט בכל בית חולים יש לפחות מתנדב גבר אחד. בעמותה מספרים כי במהלך 20 שנות פעילותה, היו שניים-שלושה מקרים שמתנדבות הפכו למשפחת אומנה לתינוקות מאוד מוגבלים פיזית, בהם טיפלו חודשים ארוכים בבית החולים.

ד"ר גור זמיר, מנהל היחידה לטיפול נמרץ ילדים ב"העמק". צילום: דוברות ביה"ח

ד"ר זמיר מתאר שני מקרים הזכורים לו במיוחד: "מקרה של ילד שאושפז מלידתו בבית החולים, נתמך בטיפול מציל חיים שמסיבות רפואיות לא ניתן היה לתת בבית. הילד שכב כשנתיים רצוף ביחידה לטיפול נמרץ, מחובר למכשור כזה או אחר. הוריו מטופלים בעוד שלושה ילדים קטנים (כולל אח תאום) וכשמדובר בתקופת אשפוז ארוכה כל כך, הם גם צריכים ללכת לעבוד ולא יכלו להימצא לידו מעבר לשעות ספורות ביום. בשעות שבהן ההורים לא היו על ידו, מתנדבות העמותה נתנו לו את היחס ותשומת הלב שכל תינוק זקוק להם. הן טיפלו בו וגידלו אותו במשך שנתיים תמימות עד שהבריא מספיק כדי להשתחרר לביתו".

המקרה השני הוא של תינוקת בת שבועיים שהגיעה מרקע סוציאלי מורכב. אמה, מעוטת אמצעים, לא יכלה לשהות לצידה, והתינוקת נותרה בודדה ביחידה לטיפול נמרץ. מתנדבות העמותה ישבו לצידה הן ביחידה והן במחלקות בהן שהתה במהלך אשפוזה ונתנו לה את תשומת הלב והיחס ההורי שנמנע ממנה.

החוק אינו מגדיר מיהו תינוק בודד

מאז הוקמה עמותת חיבוק ראשון בשנת 2004 היא טיפלה בקרוב ל-3,000 תינוקות נטושים ובודדים בבתי החולים. למי שלא מכיר עדיין, העמותה נותנת מענה לתינוקות נטושים בתקופת התפר שבה התינוק עדיין לא מוגדר באופן רשמי כנטוש וטרם מונה לו אפוטרופוס, ובתינוקות בודדים שמאושפזים ללא התמיכה ההורית לה זקוק כל תינוק.

מקור: עמותת חיבוק ראשון

מבחינת החוק, הורה יכול לנטוש את תינוקו בבית חולים. לשם כך, עליו "לחתום ויתור" על ילדו. אם ההורה מזניח את התינוק, הוא כפוף לסנקציות פליליות אבל במקרים שהתינוק חולה מאוד וההורה לא מוכן או אינו יכול לטפל בו, המדינה תדאג לרווחתו של התינוק ולא תכריח את ההורה לקחת אותו. הטיפול הרפואי בתינוקות הוא במימון ציבורי.

מדינת ישראל מעניקה לקטינים נזקקים, באמצעות חוק הנוער (טיפול והשגה), תש"ך 1960, את ההגנה הדרושה להם, אך המענה לצרכיהם של תינוקות בודדים ונטושים בחוק הקיים לוקה בחסר, מאחר שבחוק הקיים אין הגדרה בסיסית מי הוא תינוק בודד.

סעיף 2 לחוק הנוער (טיפול והשגה), תש"ך 1960, מגדיר מי הוא קטין נזקק. בין היתר קובע החוק כי קטין נזקק הוא קטין שלא נמצא אחראי עליו, או קטין שהאחראי עליו אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו או שהוא מזניח את הטיפול או ההשגחה, או קטין שנולד כשהוא סובל מתסמונת חסר בסם (סינדרום גמילה). לכאורה, באמצעות החוק, המדינה מעניקה לקטינים נזקקים את ההגנה הדרושה להם באמצעות מערכת הרווחה הממלכתית ובסיוע מערכת המשפט. ואולם, המענה לצרכיהם של תינוקות בודדים ונטושים בחוק הקיים לוקה בחסר.

לתינוקות נטושים ובודדים יש צרכים מיידיים שדורשים מענה גם בתקופה שבה התינוק טרם הוגדר באופן רשמי כנטוש וטרם מונה לו אפוטרופוס, אך בפועל הוא בודד ומאושפז ללא התמיכה ההורית לה זקוק כל תינוק. זאת ועוד, בעוד תינוקות נטושים עונים על ההגדרה של קטין נזקק, הרי שישנם מקרים רבים של תינוקות בודדים שאינם עונים להגדרה ולא מקבלים מענה כלל.

תינוקות בודדים אמנם זוכים לטיפול רפואי מסור מצוות בית החולים, אך הם אינם זוכים לקשר אישי ומגע רך אשר הכרחיים להתפתחות התקינה של כל תינוק. בהעדר מענה הולם מצד רשויות המדינה, פעוטות וילדים חסרי אונים נותרים פעמים רבות בודדים, חשופים לפגיעות, לסכנות ולעיכובים התפתחותיים.

במקרה של תינוק עם שבר בגולגולת למשל, נפגע אלימות במשפחה, שהוריו במעצר, החוק ברור. מקרה כזה יוגדר כקטין נזקק ויועבר לטיפול רשויות הרווחה, אבל התינוקות האלה לא מקבלים מענה מיידי לצורכיהם, ובשבועות הארוכים עד הטיפול המשפטי ומינוי אפוטרופוס, הם מאושפזים בבדידות.

זאת ועוד, החוק מתעלם לחלוטין מתינוקות בודדים וחולים במצבים של אשפוז ממושך ללא עורף משפחתי או ממקרים בהם הדמות המטפלת היא בסיכון לקריסה. לדוגמה, כאשר אם חסרת עורף משפחתי עברה ניתוח קשה אחרי הלידה ומאושפזת בעצמה, היא תתקשה להגיע לתינוקה; או במקרה של אם נכה תושבת הצפון הרחוק אשר נולד לה תינוק חולה מאוד שזקוק לאשפוז ממושך, האם תתקשה להגיע בתחבורה ציבורית לבית החולים בתקופה הממושכת שתינוקה החולה מאושפז.

תינוק בודד, בדומה לחייל בודד, הוא תינוק שיש לו הורים באופן רשמי, אך בפועל אין לו עורף משפחתי תומך בתקופת האשפוז, והוא צריך שהמדינה תעזור לו. עמותת חיבוק ראשון, הפועלת גם במישור הציבורי להכרה בהגדרה הזאת, לא מקבלת עדיין תקצוב מטעם המדינה וכל פעילותה נסמכת על תרומות פרטיות. על מנת לשמור על זכויותיהם של כל התינוקות הנטושים והבודדים, העמותה פועלת לשינוי המדיניות הנדרשת להסדרת הטיפול והמערך של העמותה מצד המדינה ומערכת הבריאות.

עמותת חיבוק ראשון לא מקבלת עדיין תקצוב ממשלתי קבוע ונשענת בעיקר על תקציב קבוע מ"עיגול לטובה", שמהווה עוגן ובסיס יציב לפעילותה. להצטרפות ו"עיגול" לטובת "חיבוק ראשון" - ליחצו כאן.

נושאים קשורים:  תינוקות בודדים,  נטישת תינוקות,  עמותת חיבוק ראשון,  התנדבות,  חדשות,  מגזין,  פגות,  אלימות במשפחה
תגובות