ישנה עליה בשימוש בניטור רמות חמצן במוח במסגרת הטיפול ביילודים הסובלים מפגות קיצונית. עם זאת, טרם ידוע האם ניטור כזה משפר את התוצאים הקליניים של יילודים אלו.
עוד בעניין דומה
במחקר אקראי זה שבוצע ב-70 מרכזים על פני 17 מדינות במסגרת מחקר פאזה 3, החוקרים הקצו יילודים עם פגות קיצונית (שנולדו לפני שבוע 28 להריון) במהלך שש השעות לאחר הלידה לקבלת טיפול בהנחיית ניטור רמות חמצן במוח למשך 72 השעות הראשונות לחיים, או לקבלת טיפול שגרתי. התוצא העיקרי שנבדק היה שילוב של מוות או עדות לפגיעה מוחית משמעותית לפי בדיקת אולטראסאונד של המוח בגיל התואם ל-36 שבועות להריון. אירועים חמורים שנבדקו כללו; מוות, פגיעה מוחית משמעותית, מחלת ריאות כרונית של פג (Bronchopulmonary Dysplasia - BPD), רטינופתיה של פגות (Retinopathy of Prematurity - ROP), דלקת מעי נמקית (Necrotizing Enterocolitis - NEC) ואלח דם מאוחר.
בהקצאה האקראית נכללו 1,601 יילודים, מהם 1,579 נבדקו (98.6%) לבחינת תוצאים עיקריים. תוצאות המחקר הדגימו כי בגיל תואם ל-36 שבועות להריון מוות או פגיעה מוחית משמעותית אירעו עבור 272 מתוך 772 (35.2%) יילודים בקבוצת ניטור החמצן המוחי בהשוואה ל-274 מתוך 807 (34%) יילודים בקבוצת הטיפול השגרתי (סיכון יחסי של 1.03 עבור קבוצת הניטור; רווח בר-סמך של 95%, 0.9-1.18; p=0.64). שיעורי ההיארעות של אירועים חמורים היה זהה בין קבוצות המחקר השונות.
מסקנת החוקרים הייתה כי טיפול מונחה ניטור רמות חמצן במוח במהלך 72 השעות הראשונות של החיים עבור יילודים הסובלים מפגות חמורה לא נמצא קשור להיארעות נמוכה יותר של מוות או פגיעה מוחית משמעותית, בהשוואה לטיפול השגרתי, בהערכה חוזרת בגיל התואם ל-36 שבועות לאחר ההריון.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
