ערך האאוזינופילים בדם מהווה גורם עניין בשאלה האם ביכולתם לנבא תגובה לסטרואידים בשאיפה (ICS) בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). מרבית הנתונים הקיימים כיום הם ממחקרים קליניים התערבותיים; נתונים מאוכלוסיות שאינן נבחרות בעולם האמיתי עשויים לסייע במתן מידע טוב יותר בכל הנוגע להחלטות טיפוליות.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Respiratory Research', החוקרים השתמשו בנתונים מהמחקר DACCORD אשר נערך על חולי COPD על מנת להעריך את יכולת ערך האאוזינופילים בדם בניבוי הסיכון להתלקחויות עתידיות. מחקר ה- DACCORD הוא מחקר לא התערבותי בעולם האמיתי. לעוקבה 3 גויסו חולים עם COPD שקיבלו טיפול משולש במשך ≥ 6 חודשים. טרם כניסתם למחקר החולים המשיכו בטיפול משולש, או שעברו לאנטגוניסט מוסקריני ארוך טווח/אגוניסט בטא 2 ארוך טווח (LABA/LAMA), והיו במעקב במשך 12 חודשים.
באנליזות פוסט-הוק הללו שערכו החוקרים החולים חולקו לארבע קבוצות על סמך היסטוריית ההתלקחויות וספירת האאוזינופילים בדם (< 100 לעומת > 300 תאים/מיקרוליטר). שיעורי ההתלקחות חושבו באופן כללי ועבור שני הטיפולים.
מבין 430 החולים באנליזות הנוכחיות, הקבוצות הגדולות התאפיינו עם היסטוריה מצומצמת של התלקחויות, ועם ערכי אאוזינופילים גבוהים (44.2%) או נמוכים (36.7%). מרבית החולים לא החמירו במהלך המעקב (68.8% בסך הכל; 83.2% ו-63.7% עם LABA/LAMA וטיפול משולש). שיעורי ההתלקחויות הגבוהים ביותר היו בקבוצות עם היסטוריית התלקחויות עשירה, בשונה באופן מובהק מהאנליזות הכוללות מאלו עם היסטוריה מצומצמת של התלקחויות (בהתאמה עם ספירת האאוזינופילים); השיעורים לא היו שונים לאחר קיבוץ לפי ספירת אאוזינופילים (בהתאמה לפי היסטוריית ההתלקחויות).
החוקרים מסכמים כי על אף שמרבית החולים באנליזות הללו לא חוו התלקחות במהלך תקופת המעקב, היסטוריה של התלקחויות מהווה גורם מנבא להתלקחויות עתידיות, בעוד שספירת האאוזינופילים בדם איננה. הממצאים הללו מצביעים על כך שאף על פי שספירת האאוזינופילים עשויה לעזור בהכוונה לתחילת הטיפול עם ICS, נתון זה ככל הנראה אינו מהווה שיקול בעת 'ירידה' מטיפול משולש ל-LABA/LAMA.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
