אף על פי שנרשמה התקדמות בהבנת מקומם של הטיפולים התזונתיים בילדים עם אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי, לא נערכה עדיין השוואה כמותית בין ההתערבויות התזונתיות השונות. במחקר אשר ממצאיו פורסמו בכתב העת 'JAMA Pediatrics', מטרת החוקרים הייתה להעריך את היעילות והבטיחות ההשוואתית של טיפולים תזונתיים שונים בילדים עם אפילפסיה עמידה לתרופות.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים ערכו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה רשתית (שכיחותנית, frequentist) על מחקרים אשר פורסמו במסדי הנתונים PubMed, Embase, Cochrane ו-Ovid. החוקרים סרקו את מסדי הנתונים מראשיתם ועד לאפריל 2022 תוך שימוש במונחי החיפוש דיאטה קטוגנית, medium chain triglyceride diet, דיאטת אטקינס (modified Atkins diet), low glycemic index therapy, ואפילפסיה עקשנית (refractory epilepsy).
החוקרים כללו ניסויים קליניים אקראיים אשר ערכו השוואה על טיפולים תזונתיים שונים (דיאטה קטוגנית, דיאטת אטקינס ו-low glycemic index therapy) זה עם זה, או עם טיפול שגרתי, בקרב ילדים עם אפילפסיה עמידה לתרופות. התקציר, הכותרת והטקסט מלא נסקרו באופן בלתי תלוי על ידי 2 סוקרים שונים.
חילוץ הנתונים בוצע בהתאם להנחיות ה-Preferred Reporting Items for Systematic Reviews and Meta-analyses, והחוקרים השתמשו ב-Cochrane risk-of-bias על מנת להעריך את איכות המחקר. גדלי האפקט (effect sizes) חושבו כיחס הסיכויים עם רווח בר-סמך של 95% תוך שימוש במודל של אפקטים אקראיים. ההיררכיה של התערבויות מתחרות הוגדרה באמצעות surface under the cumulative ranking curve.
תוצאי היעילות והבטיחות המחקר הוגדרו כירידה בתדירות ההתקפים בטווח הקצר (≤3 חודשים) בשיעור של 50% ומעלה ושל 90% ומעלה, וכן הפסקה של הטיפול עקב אירועים חריגים.
החוקרים איתרו 2,158 ציטוטים בסך הכל, כאשר מתוכם עמדו בקריטריוני ההכללה 12 מחקרים קליניים אקראיים (907 מטופלים). בטווח הקצר, כל ההתערבויות התזונתיות היו יעילות יותר מהטיפול הרגיל בהפחתה של 50% או יותר בשיעור ההתקפים (low glycemic index therapy: יחס הסיכויים 24.7 [רווח בר-סמך של 95% 5.3-115.4]; דיאטת אטקינס: יחס הסיכויים 11.3 [רווח בר-סמך של 95% 5.1-25.1]; דיאטה קטוגנית: יחס הסיכויים 8.6 [רווח בר-סמך של 95% 3.7-20.0]), כאשר דיאטה קטוגנית (יחס הסיכויים 6.5 [רווח בר-סמך של 95% 2.3-18.0] ודיאטת אטקינס (יחס הסיכויים 5.1 [רווח בר-סמך של 95% 2.2-12.0]) היו טובות יותר מהטיפול הרגיל בהפחתת ההתקפים בשיעור של 90% ומעלה.
עם זאת, שיעורי הפסקת הטיפול הקשורים לאירועים חריגים היו גבוהים יותר באופן מובהק בדיאטה קטוגנית (יחס הסיכויים 8.6 [רווח בר-סמך של 95% 1.8-40.6]) ובדיאטת אטקינס (יחס הסיכויים 6.5 [רווח בר-סמך של 95% 1.4-31.2]) בהשוואה לטיפול הרגיל. באופן בלתי ישיר לא נמצא הבדל מובהק בין הטיפולים התזונתיים השונים מבחינת היעילות ותוצאי הבטיחות.
לסיכום, ממצאי החוקרים מראים כי כל הטיפולים התזונתיים יעילים בטווח הקצר. עם זאת, לדיאטת אטקינס הייתה סבילות טובה יותר, סבירות גבוהה יותר להפחתת התקפים בשיעור של 50% ומעלה, והסתברות דומה להפחתת התקפים ב-90% ומעלה. התערבות זו עשויה להיות אופציה נכונה יותר מאשר דיאטה קטוגנית. עם זאת, החוקרים מציינים כי יש צורך במחקרי השוואה ישירים, ראש בראש, על מנת לאשר את הממצאים הללו.
מקור: