עד כה לא נערכה בדיקה מלאה ומקיפה על ההשפעות של טיפולים הורמונליים להתאמה מגדרית בנוגע לפרופיל השומנים של המטופלים. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Journal of Clinical Lipidology', מטרת החוקרים הייתה להעריך לאורך זמן את השינויים המתרחשים בפרופיל השומנים בקרב מבוגרים המקבלים טיפול הורמונלי. כמו כן, החוקרים קבעו את שיעור השכיחות של היפרליפידמיה ושל כולסטרול HDL נמוך.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר אורך, במסגרתו נבדקו פרופילי השומנים של 366 מטופלים מבוגרים, טרנסג'נדרים ו-gender-diverse (170 מטופלים transfeminine,י196 מטופלים transmasculine; גיל ממוצע, 28 שנים) בוושינגטון די.סי, ארצות הברית. פרופילי השומנים נמדדו בעת תחילת המחקר ובביקורי מעקב קליניים מרובים, עד ל-57 חודשים לאחר התחלת הטיפול ההורמונלי.
במסגרת תקופה של 2-10 חודשים מתחילת הטיפול ההורמונלי להתאמה המגדרית, רמות ה-HDL הממוצעות ירדו ב-16% בקרב משתתפים transmasculine, ועלו ב-11% במשתתפים ה-transfeminine. במהלך המחקר נמצא כי רמות הטריגליצרידים הממוצעות עלו ב-26-37% בקבוצה ה-transmasculine. השכיחות של היפרטריגליצרידמיה מתונה (175-499 מיליגרם/דציליטר) נעה בין 11 ל-32% בקבוצה ה-transfeminine, וב-6-19% בקבוצה ה-transmasculine. היפרטריגליצרידמיה חמורה (≥500 מיליגרם/דציליטר) נצפתה רק באדם אחד. תחת טיפול הורמונלי, ל-24-30% מהקבוצה ה-transfeminine ערך ה-HDL היה < 50 מיליגרם/דציליטר, ול-16-24% מהקבוצה ה-transmasculine ערך ה-HDL היה < 40 מיליגרם/דציליטר. רמות LDL של ≥160 מיליגרם/דציליטר היו נדירות בקרב שתי הקבוצות.
לסיכום, באוכלוסייה מגוונת מגדרית תחת טיפול הורמונלי ניתן היה למצוא בשכיחות גבוהה יחסית ערכים נמוכים של כולסטרול HDL והיפרטריגליצרידמיה מתונה. תחת טיפול עם טסטוסטרון נצפתה ירידה בערך ה-HDL, אשר עלה תחת שילוב של אסטרוגן פומי וספירונולקטון. עוד נמצא כי שימוש בטסטוסטרון נקשר עם עלייה של הטריגליצרידים. החוקרים מציינים כי ממצאיהם תומכים בהמלצה לנטר באופן שגרתי את פרופיל השומנים בחולים gender-diverse תחת טיפולים הורמונליים להתאמה מגדרית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
