המרכז הרפואי איכילוב התרשל בכך ששחרר מחדר המיון צעירה במצב פסיכוטי, ומבלי לנקוט באמצעים נאותים למנוע את התאבדותה - כך פסקה בתחילת השבוע כבוד השופטת איילת דגן מבית המשפט המחוזי בחיפה.
עוד בעניין דומה
פסק הדין ניתן בתביעה אותה הגישה עו"ד טלי טרייבנד, בשם אביה של הצעירה המנוחה, בת 25 במותה. על פי התביעה, הצעירה עלתה לישראל בגיל 7, והתייתמה מאמה בגיל צעיר, שירתה בצבא, ולאחר שחרורה התגוררה בבית אביה בחיפה, משם עברה לתל אביב. היא למדה אדריכלות ועיצוב, קיימה את עצמה מעבודות בהן עסקה, תוך שאביה מסייע לה כלכלית מעת לעת.
בתביעה נטען עוד כי ב-12 בינואר 2016 בשעה 01:45 בלילה, הובהלה המנוחה לבית החולים איכילוב באמבולנס, מלווה על ידי חברתה הקרובה. רופאת המיון שבדקה אותה הפנתה אותה לפסיכיאטר התורן. הצעירה דיווחה כי היא שומעת קולות המצווים עליה לפגוע בעצמה. בתשאול שנערך לה עלה כי השתמשה באופן תדיר ב"חגיגת" (סם פיצוציות פסיכו-אקטיבי), אלכוהול ומריחואנה, וכן התנסתה לאחרונה בקטמין, אולם לדבריה באותו היום לא נטלה דבר.
לדברי עו"ד טרייבנד, הפסיכיאטר בדק את המנוחה בדיקה קצרה בלבד, שלאחריה קבע כי אין מניעה, מבחינתו, לשחררה לביתה. ברשומות הרפואיות ציין הפסיכיאטר כי המנוחה ביקשה ממנו ללכת לביתה והבטיחה כי לא תפגע בעצמה. על פי אבחנתו שצוינה בתיקה, הצעירה סובלת מהזיות שווא כתוצאה מהרעלה חריפה. להערכתו, הזיות אלו יחלפו ככל שהשפעת החומרים בגופה תלך ותדעך.
בדו"ח הייעוץ המליץ הפסיכיאטר לצעירה על המשך טיפול פסיכיאטרי, שיעזור לה למצוא דרכים להתמודד עם מצוקות החיים, מבלי לברוח אל שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים.
רופאת המיון, שחתמה על טופס שחרורה של הצעירה מהמיון, סיכמה את הביקור כך: "מחשבות אובדניות על רקע הרעלה חריפה... המשך טיפול אצל רופא מטפל ובכל החמרה או תלונה יש לפנות לרופא". המנוחה ששוחררה מבית החולים שבה עם החברה לביתה (של החברה), לקחה את כלבה ועזבה את המקום.
שלושה ימים לאחר שחרורה מבית החולים נמצאה גופתה תלויה בחורשה בתל אביב.
בתביעה שאותה הגישה עו"ד טרייבנד, בשם אביה של המנוחה ועיזבונה, נטען כי הפסיכיאטר התרשל בתפקידו, משבחר שלא לשוחח עם רופאת המיון והאחות שבדקו את המנוחה לפניו, והתעלם מהתיעוד בדבר שמיעת הקולות הפוקדים עליה לפגוע בעצמה.
לטענת עו"ד טרייבנד, הפסיכיאטר בדק את המנוחה באופן שטחי, בניגוד לכל סטנדרט רפואי, והסתפק בקביעה, לפיה מדובר בהרעלה חריפה של סמים הגורמת למחשבות שווא והזיות, ואף זאת מבלי שבירר מתי ניטלו הסמים ובאיזה מינון. כמו כן נטען כי הפסיכיאטר התעלם מהבהרות חברתה של המנוחה, כי בטרם הגעתה למיון שהתה הצעירה בביתה של החברה, לאורך שעות ארוכות, ובמהלכן לא נטלה שום סם.
"יתרה מכך", טוענת עו"ד טרייבנד, "למרות שהפסיכיאטר ציין בדו"ח הייעוץ כי הצעירה סובלת ממחשבות שווא והזיות, הוא קבע כי ניתן לשחררה לביתה, ובכך שגה שגיאה חמורה, שכן המנוחה ענתה על כל התנאים המצריכים אשפוז כפוי".
"הוא לא ניסה לשכנע את המנוחה להתאשפז, לא הציע לה להישאר להשגחה במיון, ואפילו לא ניסה ליצור קשר עם אביה", דברי עו"ד טרייבנד, "וכך היא שוחררה בהתעלם מהסיכון, לפיו תבצע את מה שפוקדים עליה הקולות שהיא שומעת בראשה... התנהלות הפסיכיאטר ובית החולים בנסיבות העניין מהווה אדישות לאדם המצוי בסכנת חיים ממשית הזועק לעזרה והגיע למיון מרצונו, כדי להציל את חייו".
חוות דעת מומחה: "המנוחה היתה במצב פסיכוטי חריף"
לתביעה צורפה חוות דעת של הפסיכיאטר פרופ' עמיחי לוי, שניהל מחלקה פסיכיאטרית במשך 30 שנים. פרופ' לוי קבע, בין היתר, כי המנוחה היתה מצויה במצב פסיכוטי חריף עם תנודות והזיות שמע פוקדות. הוא הסביר כי 'קולות פוקדים' הם אחד המצבים המסוכנים ביותר בפסיכיאטריה, בשל העובדה שלאדם במצב שכזה מתקשה להתנגד לקולות המורים לו להתאבד.
על פי חוות דעתו של פרופ' לוי, במהלך בדיקתו הקצרה של הפסיכיאטר אירעו שינויים במצבה של המנוחה. לדבריו, "הפסיכיאטר הבודק היה צריך להביא בחשבון שהשינויים הללו עלולים להימשך, וכי תחושת ה'היי' של הסמים (ככל שזו היתה אבחנתו) עלולה להתחלף בתחושת 'דאון' משמעותי עם התעצמות מחשבות אובדניות, מעבר לקולות הפוקדים להתאבד".
פרופ' לוי ממשיך וקובע בחוות דעתו כי הפסיכיאטר שבדק את המנוחה טעה, כשהסתמך על הבטחותיה לא להזיק לעצמה במצבה. לדבריו, היה עליו לשוחח עם אביה של המנוחה ולהבין ממנו כי קיימת היסטוריה של אובדנות במשפחה. משלא עשה כן, שגה שגיאה מקצועית קשה. אילו היה עושה כן, האב היה לבטח מתייצב, לוקח אחריות ומשגיח על בתו במצב מסכן החיים שבו היתה נתונה.
עוד קבע פרופ' לוי, כי הפסיכיאטר התורן לא פנה לפסיכיאטר המחוזי, כדי לפעול לאשפוז כפוי ואפילו לא כדי להתייעץ עימו ולשמוע עוד דעה, והכל מתוך קונספציה שהמנוחה תחת השפעת סמים, שתחלוף מאליה. "התנהלות הפסיכיאטר אינה עומדת בסטנדרטים מקובלים, שאילו היה פועל לפיהם ניתן היה, בסבירות גבוהה, למנוע את התאבדותה של המנוחה", סיכם פרופ' לוי.
השופטת: "הפסיכיאטר שגה שגיאה חמורה"
השופטת דגן מבית המשפט המחוזי בחיפה, שדנה במקרה, קבעה בפסק דינה כי היא מקבלת במלואן את טענות התביעה, וביניהן את גרסת חברתה של הצעירה, לפיה המנוחה לא השתמשה בסמים בשעות הארוכות בטרם הגיעה לבית החולים.
עוד ציינה השופטת, כי היא מקבלת את חוות דעתו של מומחה התביעה, פרופ' לוי, לפיה שגה הפסיכיאטר שגיאה חמורה, משלא בירר עם האב את ההיסטוריה המשפחתית של המנוחה, ממנה היה מסיק כי המנוחה נמצאת בקבוצת סיכון.
השופטת דגן פסקה כנגד המרכז הרפואי איכילוב, המופעל על ידי משרד הבריאות, פיצוי (כולל הוצאות משפט) בסך כ-2.9 מיליון שקל. פסק הדין ניתן בימים אלה (1/1/23) בביהמ"ש המחוזי בחיפה.
מבית החולים איכילוב נמסר בתגובה: "ליבנו עם המשפחה. זהו מקרה טראגי של בחורה צעירה ששמה קץ לחייה. כשהתקבלה למיון בית החולים נבדקה על ידי רופאת המיון ופסיכיאטר בכיר, שהתרשם שהצעירה אינה פסיכוטית וסבר שאין הצדקה לאשפזה בכפייה.
"למרבה הצער, גם כאשר נעשה שימוש במיטב הכלים המקצועיים שעומדים לצורך הערכת הסיכון למעשה אובדני, לא תמיד ניתן לצפות אובדנות, ובוודאי שלא תמיד ניתן למנוע מאדם לממש מעשה אובדני.
יחד עם זאת, נעשה כל שיידרש כדי להפיק מפסק הדין את הלקחים המתבקשים, ללמוד ולשפר את עצמנו. אנו מבקשים למסור למשפחה את תנחומינו והשתתפותנו בצערה".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
