צוות מחקר לתופעת דום נשימה בשינה מבית החולים לילדים בווסטמיד, אוסטרליה, דיווח החודש לכתב העת המקוון Lancet eBioMedicine כי זוהה מרכיב ביולוגי משותף אצל תינוקות שמתו מוות בעריסה. לפי ממצאי המחקר – בינתיים בהיקף מצומצם - רמתו של האנזים BChE בדמם של תינוקות שמתו מסיבה זו היתה נמוכה בהרבה מאשר אצל תינוקות בריאים, וגם בהשוואה לתינוקות שמתו מסיבות אחרות.
עוד בעניין דומה
המחקר השווה דגימות דם מ-67 תינוקות שמתו בינקותם, בטווח הגילים שבין שבוע לשנתיים - 26 מהם בשל מוות בעריסה ו-41 מסיבות אחרות. אלו הושוו לדגימות דם שנלקחו ממאות תינוקות בריאים. אצל כל התינוקות שמתו מוות בעריסה נמצאו רמות נמוכות של האנזים הנ"ל הקשור בפעילות המוח. לפי החוקרים, יש עדויות חזקות לקשר בין התופעות. עם זאת, רמה נמוכה של האנזים זוהתה גם אצל חלק מהתינוקות שלא מתו, כך שבדיקה של רמתו בדם אינה יכולה לנבא באופן מובהק סיכון למוות בעריסה.
לתופעת מוות בעריסה בתינוקות בריאים לכאורה לא נמצא הסבר גם בבדיקה מקיפה שלאחר המוות או בניתוח ההיסטוריה הרפואית של התינוק. עם השנים חלה ירידה של עשרות אחוזים בשכיחות מקרי המוות בעריסה, בין היתר בזכות העלאת המודעות בקרב ההורים לצעדים לצמצום הסיכון לכך: השכבה על הגב, אוורור החדר, הימנעות מעישון בהריון ומתן מוצץ. ועם זאת, זוהי עדיין הסיבה העיקרית למוות ופתאומי ובלתי צפוי בקרב תינוקות במדינות המערב, ולמרות המחקר המוגבר בנושא בעשורים האחרונים, המנגנונים העומדים בבסיס התופעה נותרו עלומים.
עם זאת, החוקרים האוסטרלים גם ציינו כי הסברה הרווחת כיום היא שמוות בעריסה איננו נובע מגורם יחיד אלא משילוב של כמה גורמים. לפי "מודל הסיכון המשולש", מוות פתאומי בעריסה מתרחש כאשר שלושה גורמים מתרחשים בו זמנית: תינוק פגיע, תקופה התפתחותית קריטית וגורם דחק (סטרס) חיצוני. "תינוק ימות ממוות בעריסה רק אם יש לו או לה את כל שלושת הגורמים", צוין.