אין כל קשר בין חיסון לקורונה בהריון לבין סיכון למומים מולדים

עם תחילת מבצע חיסוני הקורונה בעולם עלתה השאלה האם לחיסון עלולה להיות השפעה שלילית על מהלך ההריון, על העובר ועל לידת תינוקות עם מומים מולדים. מחקר חדש, שנעשה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו, מצא כי אין כל קשר בין החיסון לבין מומים מולדים שאובחנו בנשים הרות באמצעות אולטרסאונד סמוך ללידה עצמה. דיווח על המחקר פורסם השבוע ב-JAMA Pediatrics.

"זו פיסת מידע חשובה נוספת שאמורה לגשר בין התהום שנפערה בהקשר לבטיחות החיסונים כאשר נשים הרות לא נכללו תחילה בניסויי החיסונים, והנושא שב ועלה כשהחלו לזמן אזרחים ואזרחיות לקבל את מנת החיסון הראשונה", אמרה פרופ' אמילי מילר, ראש היחידה למיילדות ולרפואת האם והעובר בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה האמריקאית.

ד"ר רחל רודרמן, שהוביל את המחקר, הוסיפה: "ממצאי המחקר הראו שאין סיכון מוגבר למומים מולדים ולפיכך אין ממש בתהיות ובחששות האם החיסון בטוח והאם הוא מוביל לחיסרון כלשהו לאישה ההרה, לעובר ולתינוק".

סוגי המומים שהחוקרים בחנו באמצעות אולטרסאונד הוגדרו כא-נורמליות מבניות בעובר (Major Fetal structural anomalies) כמו כאשר ליבו איננו נמצא במקום הנכון או מבנהו אינו תקין או כאשר חוליות עמוד השדרה אינן סגורות היטב. לפי נתוני ה-CDC 5%-3% מהלידות בארה"ב מסתיימות עם מומים מהסוגים הללו – מה שמגביר תמותה ותחלואה בהמשך חיי היילודים, כאשר עלויות הטיפול הנדרש בבעיות הקשות הללו מסתכמות במיליארדי דולרים בשנה.

פרופ' מילר: "בשלבים הראשונים של ההריון, כאשר איברי העובר מתעצבים, יכולים להופיע מצבים א-נורמליים כאשר איברים שונים מתעצבים. כאשר לב התינוק ברחם איננו מעוצב מבחינת המבנה שלו באופן תקין, הדבר יחייב ניתוח קרדיאלי גדול ונטילת תרופות לתקופה ממושכת. כאשר אולטרסאונד מאתר נוזל עודף בכליה של העובר, זה מצב א-נורמלי שעלול להתקבע עד סוף תקופת ההריון ואף מעבר לה".

אוכלוסיית המחקר כללה 3,156 נשים הרות בגיל ממוצע 33.6 שנה. 1,149 מהן התחסנו בתוך חלון הזמן הטרטוגני (teratogenic window) במנה אחת וגם היו שלא חוסנו כלל. חלון הזמן הטרטוגני מוגדר כחלון הזמן לסיכון ביולוגי ללידת תינוק עם מום. כמו כן נאספו נתונים לגבי מי שהתחסנו בין 30 יום לפני ההתעברות ועד 14 שבועות בתוך תקופת ההריון.