צוות חוקרים מהמרכז הרפואי סורוקה ומרפאות ה"כללית" במחוז דרום הובילו מחקר שבדק את הקשר בין ההגבלות החברתיות במגיפת הקורונה בשלושת החודשים הראשונים לאחר ההקלה בהגבלות (בחודשים אפריל-יוני 2021) לשינויים בתפוצת מחלות זיהומיות אחרות בקרב האוכלוסיה בישראל.
עוד בעניין דומה
המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת JAMA OPEN NETWORK וממנו עלה כי חלה עלייה ב-100% בשכיחות תחלואה בדרכי הנשימה וגם במערכת העיכול בקרב פעוטות עד גיל שלוש שנים. ההשערה: העלייה נובעת מהסרת ההגבלות השונות והסגרים: בסגרים הילדים לא נחשפו למחוללי המחלות הזיהומיות הללו וכאשר אלה הוסרו – חל זינק בהן.
המחקר השווה בין נתוני השנים 2021 ל-2017 ובוצע בקרב כ-390 אלף מטופלים במרפאות בקהילה בישראל. נמצאה עלייה בתחלואה נשימתית ובזיהומים במערכת העיכול בקרב ילדים בגילאי 0-3 ועלייה בזיהומים נשימתיים בקרב כל קבוצות הגיל במהלך שלושת החודשים לאחר הסרת מגבלות ההתכנסות החברתית.
הממצאים מצביעים על כך שהסגרים הובילו לא רק לשינוי סביבתי אלא גם מעלים שאלה בנוגע לשינויים אפשריים במערכת החיסון בגלל הריחוק הסביבתי (עלייה בתחלואה בקרב בני 0-3 שלא נחשפו מעולם לקורונה ולאחר הקלת הסגרים, ביחס לבני 0-3 בשנים קודמות). ייתכן שהממצאים מעידים כי חל שינוי במערכת החיסון של הילדים, אך נדרש מחקר המשך לבדיקת הנושא.
מגמות התחלואה שנצפו בישראל במסגרת המחקר חזו את המגמות שהתרחשו במדינות אחרות לאחר ההקלות בהגבלות הקשורות ל-COVID-19, במיוחד עם האתגרים המתמשכים של הזנים של נגיף הקורונה.
צוות החוקרים מ"סורוקה" ומ"כללית" מחוז דרום כלל את פרופ' יונת שמר אבני, מנהלת המעבדה לוירולוגיה בסורוקה, ד"ר עמר דוד שמעון, מומחה ברפואת משפחה ומנהל מרפאת בני דקלים, כללית מחוז דרום, ד"ר נורם או-רורק, וטל מיכאל, סטודנט לרפואה בכללית מחוז דרום.
פרופ' שמר אבני: "לאחר מתן החיסונים הוסרו מגבלות התקהלות ושימוש במסיכות. כתוצאה מכך היתה עלייה בתחלואה נשימתית של האוכלוסיה הכללית שאינה אופיינית לעונה. בקרב ילדים עד גיל שלוש, היתה גם עלייה בתחלואה של מערכת העיכול. כך שלמרות הירידה בתחלואה בקורונה, האוכלוסיה חוותה גל תחלואה לא שגרתי באביב, שחזה את מה שקרה אחר כך בשאר האוכלוסיה בעולם".
ד"ר שמעון הוסיף: ״מאז התפרצות מגיפת הקורונה הבחנו בעלייה משמעותית במחלות זיהומיות שכיחות שלא בעונתן ולא בעוצמתן. כלומר, בעקבות הסגרים, שיעורי התחלואה הזיהומית בקהילה השתנתה. מחלות זיהומיות, כמו דלקות ריאה, שמתפרצות בעיקר בחורף, הופיעו בקיץ או באביב ובמספרים גבוהים משמעותית משנים קודמות. בעוד שחווינו הקלה מסוימת בהדבקות זני הקורונה, מחלות ויראליות אחרות התפרצו ביתר שאת.
"למחקר משמעות ברורה עבור מקבלי ההחלטות במערכת הבריאות: יש חשיבות להיערכות מותאמת למציאות המשתנה. כ-90% מהרפואה בישראל ניתנת במרפאות הקהילה, ועל כן היערכות נכונה תסייע במניעת ובהתמודדות עם התפרצויות אפידמיות נוספות, המשליכות על חיי היום יום של כולנו בתחומי הבריאות, החינוך, הביטחון והכלכלה".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
