היפותרמיה משמשת לטיפול במצבי neonatal hypoxic ischemic encephalopathy לאחר שנצפתה ירידה בתמותה או בנכות בהשוואה לנורמותרמיה. עם זאת, חסר מידע על הסיכון לפרכוסים במהלך החימום מחדש של הילודים, ועל ההשלכות כתוצאה מכך.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר שפורסם בכתב העת 'JAMA Neurology', החוקרים ניסו לקבוע האם עולה הסיכון לפרכוסים אלקטרוגרפיים במהלך חימום מחדש לעומת התקופה קודם לכן, והאם פרכוסים אלו נקשרים עם תוצאים לא תקינים בילודים הסובלים מתשניק ומטופלים באמצעות היפותרמיה.
לצורך כך, בוצע מחקר עוקבה מקנן (nested) מוגדר מראש על פעוטות שהשתתפו במחקר 'Optimizing Cooling (OC) multicenter Eunice Kennedy Shriver National Institute of Child Health and Human Development (NICHD) Neonatal Research Network', בין התאריכים דצמבר 2011 ועד לדצמבר 2013. המחקר הראשי כלל 364 ילודים, כאשר מתוכם 194 ילודים נסקרו, 10 סירבו להשתתף, ו-120 עמדו בכל קריטריוני ההכללה, כפי שנקבעו מראש. נתוני מוות או נכות הושלמו על 112 (90%) מהמשתתפים. תקופת המעקב ארכה כשנתיים, והמידע נותח בתקופה שבין ינואר 2018 לינואר 2020. במסגרת המחקר הילודים חולקו באקראי ל-2 קבוצות: קבוצה של ילודים אשר טופלו בקירור למשך 72 שעות (קבוצה A), וקבוצה של ילודים שטופלו במשך 120 שעות (קבוצה B).
בהשוואה של רישומי משרעת (amplitude) EEG הרציפים שבוצעו ב-12 השעות טרום החימום מחדש אל מול רישומים שבוצעו בזמן החימום וארכו 12 שעות גם כן, חיפשו החוקרים עדות לפרכוס אלקטרוגרפי באמצעות קוראי amplitude-integrated electroencephalogram (aEEG) בשני מרכזים, סמויים לזרוע הטיפול ולזמן החימום מחדש. יחס הסיכויים ורווח בר-סמך של 95% הוערכו לאחר תקנון למרכז, פרכוסים קודמים, עומק הקירור, וחומרת האנצפלופתיה.
התוצא העיקרי של המחקר היה היארעות של פרכוסים אלקטרוגרפיים במהלך חימום שהחל לאחר 72 שעות, או 120 שעות, בהשוואה ל-12 השעות קודם לכן. התוצאים השניוניים כללו תמותה, או נכות בינונית עד חמורה בגיל 18 עד 22 חודשים. השערת החוקרים הייתה כי פרכוסים במהלך החימום מחדש נקשרו עם יחס סיכויים גבוה יותר לתוצאים של הפרעות נוירו-התפתחותיות.
בסך הכל נכללו 120 ילודים (70 זכרים [58%]) (66 בקבוצה A ו-54 בקבוצה B). גיל ההריון (gestational age) היה 39 (1) שבועות. זיהוי פרכוסים התבצע בהתאמת interrater agreement מצוינת (κ, 0.99). נמצא כי יותר ילודים עברו פרכוסים אלקטרוגרפיים במהלך תקופת החימום מחדש לעומת הזמן שקדם לכך (קבוצה A,י27% לעומת 14%; P = .001; קבוצה B,י21% לעומת 10%; P = .03). יחס סיכויים מתוקנן (רווח בר-סמך של 95%) לתדירות הפרכוסים במהלך החימום מחדש היה 2.7 (1.0-7.5) לקבוצה A ו-3.2 (0.9-11.6) לקבוצה B. התוצאים המורכבים של תמותה או נכות בדרגה בינונית עד חמורה לאחר שנתיים היו גבוהים יותר באופן מובהק בילודים אשר עברו פרכוסים אלקטרוגרפיים במהלך החימום מחדש (סיכון יחסי [CI], 1.7 [1.25-2.37]) לאחר תקנון לאנצפלופתיה קלינית בבסיס, פרכוסים ומרכז.
ממצאי המחקר מראים כי פרכוסים במהלך החימום מחדש נקשרים בסיכוי גבוה לתמותה או לנכות לאחר מעקב לאורך שנתיים. נתונים אלו מדגישים את הצורך בניטור באמצעות EEG במהלך החימום מחדש של ילודים בסיכון גבוה.
מקור: