• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
מחקרים

מה ההשפעה של הפסקות נשימה חסימתיות בשינה על תפקוד האנדותל בילדים עם השמנת יתר?

למרות השיפור בתפקוד אנדותל בילדים אשר סבלו מהשמנת יתר והורידו במשקל, בילדים הסובלים גם מהפסקות נשימה חסימתיות בשינה נמצא שיפור מופחת

03.01.2022, 17:19

השמנת יתר בילדות הינה בעיה שנהיית נפוצה יותר ויותר, עם תחלואה צולבת רבה וביניהן הפסקות נשימה חסימתיות בשינה (Obstructive Sleep Apnea - OSA) ותמותה ממחלות לב וכלי דם. הפרעות בתפקוד האנדותל היננה הבעיה הבסיסית המשותפת המקושרת גם להשמנת יתר וגם ל-OSA.

מטרת החוקרים הייתה לבחון את ההשפעה של ירידה במשקל על תפקוד האנדותל ועל OSA בילדים הסובלים מהשמנת יתר ומתוך כך לקבוע האם שינויים בתפקוד האנדותל יכולים להיות קשורים לשיפור מצב OSA.

למחקר גוייסו ילדים ובני נוער בני 8-18 שנים אשר היו בתהליכי הרשמה לתכנית בת 12 חודשים לירידה במשקל. המעקב אחר הנבדקים נמשך על פני שלושה ביקורים; בבסיס, לאחר 10 חודשים מתחילת התכנית ו-6 חודשים לאחר סיום התכנית (18 חודשים מתחילת התכנית). תפקוד אנדותליאלי ואנתרופומטריה (Anthropometry and Endothelial Function - EndoPAT) נקבעו בכל ביקורי המחקר. בבסיס, החוקרים עשו סקירה של מצב השינה בעזרת מכשיר נייד (ApneaLink). בדיקה זו נשנתה לאחר 10 חודשים אם הנבדק אובחן ב-OSA במבדק הבסיס.

למחקר גוייסו 130 ילדים ובני נוער, מתוכם 87 נמצאו כסובלים מ-OSA (67%).י72 מהנבדקים הגיעו לביקור השני של המחקר לאחר 10 חודשים, ו-28 נבדקים הגיעו לביקור השלישי והאחרון של המחקר, לאחר 18 חודשים. תוצאות המחקר הדגימו כי ציוני z של ה-BMI פחתו לאחר 10 חודשי מעקב (מ-2.7 ל-1.7, p<0.0001) ונותרו יציבים לאחר 18 חודשים. תפקוד האנדותל השתפר באופן מובהק לאחר הירידה במשקל, כפי שהודגם בעזרת קיצור משך זמן עד שיא התגובה (Time to Peak Response - TPR) ומדד היפרמיה תגובתית (Reactive Hyperemia Index) גבוה יותר (p=0.02 ו-p<0.001, בהתאמה), והשיפור באלו נותר גם לאחר 18 חודשים (p<0.001 ו-p=0.007, בהתאמה). לאחר 10 חודשים בתכנית לירידה במשקל, 10 נבדקים נותרו עם OSA. מטופלים אלו התייצגו עם TPR גבוה יותר לאחר 10 חודשים (225 שניות) לעומת אלו ללא OSA (135 שניות) ובהשוואה למטופלים ללא הפרעות שינה (105 שניות; p=0.02). מודלים לניארים מעורבים הדגימו כי OSA חמורה יותר מקושרת ל-TPR ארוך יותר בבסיס, ולשיפור מופחת ב-TPR לאחר הירידה במשקל.

מסקנת החוקרים הייתה כי ירידה במשקל משפרת את התפקוד האנדותליאלי בילדים עם השמנת יתר. אך בילדים הסובלים גם מהפסקות נשימה חסימתיות בשינה (OSA) הירידה במשקל משיגה שיפור מופחת בתפקוד האנדותל.

מקור: 

Sofie Jacobs, et al. (2021) “The impact of obstructive sleep apnea on endothelial function during weight loss in an obese pediatric population”. Sleep Medicine, October 2021. Vol. 86, Issue 1, p. 48-55. doi.org/10.1016/j.sleep.2021.08.002

נושאים קשורים:  מחקרים,  ירידה במשקל,  השמנת יתר בילדים,  הפסקות נשימה בשינה,  אנדותל
תגובות