מומחי "פייזר" שוקלים להאריך בחודשיים את פער הזמן בין המנה ראשונה למנת החיסון השנייה שתינתן לילדים בני 11-5 וכמו כן שמנת הדחף (בוסטר) השלישית תהיה במינון עוד יותר נמוך משתי המנות הראשונות. כך הודיעה ד"ר אלסנדרה גוטמן, המשנה למנכ"ל "פייזר" למחקר קליני ופיתוח, בדיון שקיימו ביום חמישי האחרון צוות הטיפול במגיפות והוועדה העליונה לחיסונים במשרד הבריאות על אישור החיסון לילדים.
עוד בעניין דומה
מהנתונים שהוצגו על ידי "פייזר" במהלך הדיון הפומבי ששודר בשידור חי עולה כי יעילות החיסון במניעת תחלואה בקרב הילדים עומדת על 91% בארה"ב. אחד מכל שלושה אשפוזים של חולי קורונה היו בקרב ילדים ללא מחלות רקע. החברה תבדוק את סוגיית דעיכת יעילות החיסון בקרב בני נוער ומשמעותה.
לפי משרד הבריאות, החיסון יעיל ב-92% במניעת תחלואה והדבקה גם א-סימפטומטית בקרב בני 15-12 וב-95% במניעת תחלואה עם תסמינים. ילד מחוסן מוגן פי 12 מהדבקה ופי 20 מהדבקה תסמינית. לפי נתונים שהגיעו מבריטניה, הסיכון של מחוסן להידבק ולהדביק יורד בזכות החיסון עד פי 12, אך אם הוא בכל זאת נדבק, הסיכון להדביק אחרים נמוך בכ-60% לעומת לא מחוסן.
בישראל, לפי נתוני משרד הבריאות, 30% מהמאומתים לנגיף היו ילדים עד גיל 18. לאחר שהמבוגרים יותר קיבלו חיסונים, עלה חלקם של הילדים בתחלואה ליותר מ-50%, כאשר 40% מהנדבקים היו בני 11 ומטה.
שכיחות תסמונת PIMS
לפי הערכות, בגלי התחלואה הקודמים, שכיחות תסמונת PIMS עמדה על 1 לכל 7,000 מחלימים. בתי החולים נקראו לדווח על כל מקרה חדש גם כדי לברר אם הוא עומד בהגדרה של התסמונת הזאת. עד כה דווח על 227 מקרים, נותחו ממצאים לגבי עוד 1,566 אך רק 136 עמדו בקריטריונים. יש עוד 71 מקרים שדווח עליהם, אך הם נמצאים בתהליך של השלמת מידע. לכן, הנתונים עתה הם בהערכת חסר. בגילאי 11-5 היו 68 מקרים של PIMS אך לא היו ילדים בקבוצת הגיל הזו שמתו ממנה, למרות שזו הקבוצה עם הכי הרבה תופעות PIMS. אין עתה דיווחים על בני נוער שהתחסנו באופן מלא ולקו בתסמונת.
במהלך הדיון דיווחה ד"ר מיכל שטיין, ראש החוג למחלות זיהומיות בהסתדרות הרפואית, כי הנזק הפסיכו-סוציאלי לילדים בעקבות סגירת מוסדות החינוך ניכר עתה מאוד: "חלה עלייה באלימות במשפחה, ולפי דו"ח בנק ישראל, סגירת מערכת החינוך אף תפגע בעתיד הילדים. לכן, המשך הפעלת מערכת החינוך לאורך טווח חיונית לבריאות הפיזית והנפשית של הילדים".
דלקת שריר הלב והפרעות במחזור החודשי
הערכה: שכיחות דלקת שריר הלב לאחר החיסון בקרב בני 11-5 תהיה נמוכה או דומה בהשוואה לנוער בגילי חיסון. שכיחות תופעת הלוואי היא הגבוהה ביותר בקרב בני 19-16 - 1 ל-6,600, כאשר 95% מהמקרים הם קלים והתופעה חולפת אצלם במהירות. הסיכון לדלקת שריר הלב קשה היא 1 ל-300 אלף.
ד"ר אמיליה אניס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות, מסרה נתונים על בטיחות החיסון: "יותר מ-15.9 מיליון מנות ניתנו עד כה בישראל, 700 אלף מתוכן לילדים בני 15-12. בשלב זה רק קרוב ל-700 מקבוצת הגיל הזו קיבלו את המנה השלישית, כיוון שטרם חלפו חמישה חודשים מאז שקיבלו את המנה השנייה. שיעור תופעות הלוואי המשמעותיות היה גבוה יותר בסמיכות לקבלת המנה השנייה: 20 תופעות מתוך 700 אלף מנות חיסון. נכון ל-28 באוקטובר דווח על 13 מקרים של בני 15-12 שלקו בדלקת שריר הלב.
פרופ' רבקה כרמי ממועצת החירום הציבורית ומתנגדת לחיסוני ילדים אמרה בדיון: "לנוכח העובדה שקורונה איננה מחלה קשה בקרב ילדים ואנחנו לא בתקופת חירום, היבט הבטיחות חייב לקבל מקום מרכזי בהחלטה על חיסון גורף של ילדים. ההיתר לשימוש חירום איננו אישור FDA ומותנה במחקרי מעקב על בטיחות ארוכת טווח. יעילות החיסון במניעת הדבקה בכל זאת מוגבלת. כל תופעת לוואי שהשכיחות שלה קטנה מ-1:1500, לא יכולה היתה להתגלות בהיקף הזה של המדגם. גם תופעת דלקת שריר הלב לא התגלתה במחקר של פייזר".
במשרד הבריאות התקבלו עד כה כ-1,300 דיווחים על הפרעה במחזור החודשי, אבל בסמיכות למנה הראשונה וכ-2,000 דיווחים בסמיכות למנה השנייה. זאת מתוך כשתי מיליון מתחסנות במנה הראשונה וכמיליון מתחסנות במנה השנייה. ד"ר אניס הדגישה: "הפרעות בווסת שכיחות ועלולות להופיע מסיבות רבות כהפרעות הורמונליות, בעקבות נטילת תרופות אחרות ומתח. בשלב זה לא נמצא קשר לחיסון. הנושא מצוי בבדיקה".
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, אמר בדיון: "יש להסתכל על בריאות הציבור בהיבט הרחב: איך מבצעי החיסונים ישפיעו על אי השוויון ועל שחיקה במערכת הבריאות. לחץ על הציבור להתחסן יפעל כבומרנג ויפגע גם בחיסוני השגרה. אנו תומכים בלאפשר להורים המעוניינים לחסן את ילדיהם, אך יש לחשוב איך נמנעים מלחץ עליהם".