מחקרים

נתונים קליניים-גנומיים מהעולם האמיתי מספקים תובנות חדשות בנוגע לסרטן

מספר מחקרים שהוצגו בכנס ה-ESMO-2021 (European society for Medical Oncology) מדגישים את החשיבות של בדיקות גנומיות מקיפות לצורך איפיון מדויק של חולים ובחירת טיפול מוכוון אישית

בדיקות דנ"א למיפוי גנטי. אילוסטרציה

נתונים קליניים-גנומיים מהעולם האמיתי יכולים להוביל לפיתוחים רפואיים בעלי פוטנציאל לשנות את חייהם של מטופלים רבים ואיסוף נתונים אלה הפך לחלק בלתי נפרד מהניהול של סרטן. על ידי ניתוח הנתונים הקליניים-גנומיים ניתן לזהות תת-אוכלוסיות של חולים אשר יגיבו באופן שונה לטיפול מוכוון.

מאגר המידע Flatiron Health-Foundation Medicine Clinico-Genomic Database (CGDB) מכיל נתונים שנאספו מיותר מ-82,000 חולי סרטן עם גידולים מסוגים שונים ובכלל זה 12,500 מטופלים שנוספו בשנת 2021. בנוסף, לעליה במספר החולים במאגר, מגוון הנתונים הנאספים על החולים גדל ועל כן משקף אוכלוסייה מגוונת ורחבה יותר של חולי סרטן. גיוון זה מאפשר לקבל תובנות קליניות משמעותיות. לדוגמה, במחקר אשר השווה את המאפיינים של חולים ב-NSCLC מתקדם במסגרת ה-CGDB עם עוקבותחולים משני מאגרי מידע נוספים הדגים שחולים אשר עוברים איפיון גנומי מקיף משקפים יותר ויותר את האכלוסייה הכללית של חולי NSCLC מתקדמת. עובדה זו מאפשרת להכיל ממצאים מעוקבת ה-CGDB על אוכלוסייה רחבה יותר של חולים בעולם האמיתי.

השנה, בכנס ה-ESMO, הוצגו שני מחקרים בהם בוצע שימוש בנתונים מה-CGDB, עובדה המדגימה את יתרונו של מאגר המידע בהיבט קבלת החלטות בנוגע לטיפול מוכוון ובכלל זה עבור חולים עם חתימות גנומיות מורכבות כדוגמת עומס המוטציות בגידול (tumor mutational burden-TMB).

סמנים מורכבים כדוגמת TMB יכולים להשפיע על סיכויי התגובה לטיפול מסוים ועל כן לסייע בהתאמת טיפול מוכוון אישית כדוגמת מעכבי נקודות בקרה חיסונית. מכיוון שלא ניתן למדוד סמנים ביולוגיים מורכבים באמצעות בדיקה נקודתית (hotspot), איפיון פרופיל גנומי הינו קריטי לצורך קבלת החלטות טיפוליות מושכלת. באמצעות איסוף נתונים קליניים-גנומיים מהעולם האמיתי, ה-CDGB סיפק נתונים נוספים בנוגע ל-TMB כסמן ביולוגי המשפיע על הטיפול (actionable biomarker).

מחקר ה-158-KETNOTE הוביל לאישורו של מדד ה-TMB של 10 או יותר מוטציות למגה-בסיס בכל סוגי הסרטן המתקדמים כסמן ביולוגי המסייע לקבלת החלטה טיפולית עם מעקבי נקודות בקרה חיסונית. עם זאת, במחקר זה השתתפו מעט חולות עם סרטן שד וה-CGDB סייע באפיון המאפיינים והתוצאים של נשים עם סרטן שד גרורותי אשר קיבלו מעכבי נקודות בקרה חיסונית כך שניתן היה ללמוד באמצעות ה-CGDB על הערך המנבא של TMB גם באוכלוסיית חולות זו.

במחקר שהוצג בכנס ה-ESMO, נמצא כי ישנן נשים עם סרטן שד גרורתי מסוג HR+/HER2- עם TMB גבוה אשר קיבלו מעכבי נקודות בקרה חיסונית במשך יותר משישה חודשים ובכלל זה מספר נשים אשר טופלו זמן ממושך ביותר. נתונים אלה מרמזים כי טיפול במעכבי נקודות בקרה חיסונית מוביל לתוצאים משופרים בנשים עם סרטן שד גרורתי ו-TMB גבוה. כמו כן, בסיס הנתונים CGDB אפשר לבחון קבוצה קטנה של חולות ולהשלים את הממצאים מהמחקר הקליני.

הבנה טובה יותר של ההשפעה של סמנים ביולוגיים וחתימות גנומיות על תוצאי טיפול יכולה לסייע בקבלת החלטות בנוגע לטיפול מוכוון אישית. לדוגמא, בחולים עם NSCLC מתקדמת, בחינה של PD-L1 הינה חלק מטיפול הבחירה עם מעכבי נקודות בקרה חיסונית. עם זאת, איתור שינויים ב-EGFR, ALK או RET מהווה התווית-נגד לטיפול עם מעכבי נקודות בקרה חיסונית.

במחקר בהשתתפות חולים ב-NSCLC מתקדם חיובי ל-PD-L1 החוקרים העריכו כיצד איפיון גנומי מקיף ובדיקה ל-PD-L1 משפיעים על קבלת טיפול מוכוון אישית ובכלל זה עם מעכבי בקרה חיסונית. על בסיס נתונים מה-CGDB נמצא כי 87% מהחולים קיבלו טיפול קו ראשון לאחר איפיון גנומי מקיף ובדיקת PD-L1 באימונוהיסטוכימיה. נתונים אלה מרמזים כי לרוב, קלינאים יחכו לאיפיון הגנומי המקיף על מנת להחליט על טיפול גם לאחר בדיקת PD-L1 חיובית. לאחר קבלת התשובות של שתי בדיקות אלו, רוב החולים קיבלו טיפול מוכוון ולאו דווקא מעכבי בקרה חיסונית. ממצאי מחקר זה מדגישים את החשיבות של שימוש בבדיקות פרופיל גנומי מקיף לפני תחילת טיפול ובמיוחד בשלבים מוקדמים של המחלה.

הממצאים שהוצגו בכנס ה-ESMO מדגישים עוד יותר את הערך של ה- CGDB בהנגשת נתונים מהעולם האמיתי לחוקרים ולקלינאים וכיצד נתונים גנומיים משפיעים על תוצאי טיפול.

מקור: 

How Real-World Clinico-Genomic Data is Delivering New Cancer Insights 

נושאים קשורים:  מחקרים,  בדיקה גנומית,  ריצוף הדור הבא,  תוצאי טיפול,  טיפול מוכוון
תגובות