• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
מגזין

המחלה שאחרי המחלה

ה-CDC האמריקאי מצא ש-80% מהחולים שאושפזו עם קורונה ממשיכים לאחר החלמתם לסבול מתסמיני המחלה ולפי משרד הבריאות, אלפי ילדים בישראל סובלים מהתסמונת | על השפעותיו ארוכות הטווח של נגיף הקורונה בילדים ובמבוגרים ועל הגורמים האפשריים לתופעה

אצל חלק מחולי הקורונה, התסמינים מהם סבלו נמשכים גם אחרי שהחלימו מהמחלה האקוטית. מצב זה נקרא Long Covid, קורונה מתמשכת, ולאחרונה פורסמו מספר מאמרים הבודקים את שכיחות התופעה אצל ילדים ובוגרים ואת משך הזמן שהתסמינים נמשכים. במחקר [1] שנערך בקרב חולים בוגרים בבריטניה, ארה"ב ושוודיה והתבסס על דיווח עצמי של תסמינים, אצל 13% מהמחלימים התסמינים נמשכו חודש עד חודשיים לאחר האבחנה הראשונית, 4.5% חוו תסמינים מעבר לחודשיים ו-2.6% למשך שלושה חודשים או יותר.

המחקר התפרסם בכתב העת JACC: Basic to Translational Science. כותבי המחקר ציינו שייתכן שרבים מהחולים לא היו מודעים לתסמינים מהם סבלו לאחר ההחלמה מקורונה, שכן במחקרים אחרים שהתבססו על בדיקות קליניות ולא על דיווח עצמי של החולים, ל-33% עד 98% מהמחלימים היו תסמינים או סיבוכים במשך חודש לפחות.

התסמינים השכיחים ביותר היו: עייפות (28.3%-98%), כאב ראש (91.2%), קוצר נשימה (13.5%-88%), שיעול (10%-13%), כאבים בחזה (5%-42.7%), חרדה או דיכאון (14.6%-23%) ופגיעה בחוש הריח או הטעם (13.1%-67.5%). תסמינים אחרים כללו את מערכות הלב וכלי הדם, מערכת העיכול, הכליות, המערכת האנדוקרינית והשרירים הן באוכלוסיות בוגרות והן בילדים, דיווחו החוקרים, וציינו שסביר שיזוהו סיבוכים נוספים עם הזמן.

הסקירה שלהם התייחסה ל-143 דיווחים שפורסמו עד 31 במאי ותיארו סיבוכים או תסמינים שהחלו או נמשכו יותר מ-28 ימים לאחר שבדיקת מעבדה אישרה שהחולה נדבק בקורונה. תסמינים נוספים שהופיעו בדיווחים אלה היו כאבים בחזה (עד 43%), דפיקות לב/ טכיקרדיה (11.2%), בעיות בריכוז או בזיכרון (23%), טינטון או כאבי אוזניים (3.6%) ונוירופתיה חושית  (2.0%) .

החוקרים ציינו שהעדויות מצביעות על השפעה לא מידתית על מיעוטים גזעיים/ אתניים, חולים מבוגרים, חולים עם מחלות רקע וחולים מאזורים כפריים. לגרסת הדלתא של הנגיף, הוריאנט הנפוץ ביותר כיום, יש גם השפעה על קורונה מתמשכת. רוב האנשים שחלו בגרסת הדלתא הם אוכלוסיות לא מחוסנות, וסטטוס לא מחוסן הוא גורם סיכון לקורונה מתמשכת.

מי נפגע יותר מקורונה מתמשכת

לפי מחקר של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), קורונה מתמשכת מופיעה אצל 80% מחולי הקורונה המאושפזים ואצל 5% מהחולים הלא מאושפזים, ושליש מהחולים דיווחו על הימשכות תסמין אחד לפחות חודשיים לאחר שנמצאו חיוביים לנגיף. האנשים שנמצאים בסיכון גבוה לפתח קורונה מתמשכת הם נשים, בני 40 ומעלה, יוצאי אפריקה ואנשים עם מחלות רקע. זיהוי קבוצות שנפגעו באופן לא פרופורציונלי מקורונה מתמשכת יכול לסייע בתיעדוף מניעה ואסטרטגיות טיפול, כולל חיסון קבוצות בסיכון גבוה.

קורונה מתמשכת בילדים ונוער

בישראל, משרד הבריאות [3] פרסם ב-13.9.21 תוצאות של סקר שנערך בקרב כ-13,834 הורים לילדים בגיל 3-18 שחלו בקורונה והחלימו. בסקר נמצא ש11.2% מהילדים חוו תסמינים כלשהם לאחר ההחלמה ו-1.8%-4.6% מהם בתלות בגילם נותרו עם תסמינים בחלוף שישה חודשים מהמחלה האקוטית.

נמצא שככל שגיל הילד עולה, עולה גם הסיכוי לסבול מקורונה ממושכת. בקרב ילדים בגילאים 3-6 שנים נמצאו תסמינים ארוכי טווח ב-1.8% מהם, לעומת 4.6% בקרב בני 12 עד 18 שנים. מסקנת הסקר היא כי לנגיף הקורונה השפעות ארוכות טווח לא רק על אוכלוסיית המבוגרים אלא גם בקרב ילדים ושכנראה יש בישראל אלפי ילדים עם תסמינים ארוכי טווח.

חוקרים אוסטרלים פרסמו סקירה [4] בכתב העת Pediatric Infectious Disease Journal שכללה 14 מחקרים בינלאומיים בנושא קורונה מתמשכת בקרב ילדים ובני נוער שכללו כמעט 20,000 משתתפים. כמה מהמחקרים לא הצביעו על הבדל בין התסמינים שדווחו על ידי ילדים שחלו בקורונה לבין ילדים שלא חלו, ונמצאו מעט עדויות המצביעות על כך שתסמיני קורונה מתמשכת נמשכים יותר מ-12 שבועות אצל ילדים ובני נוער.

לפי המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC), נראה כי תסמיני קורונה מתמשכת נפוצים פחות בקרב ילדים ומתבגרים מאשר אצל מבוגרים. לפי הסקירה, אצל ילדים ונערים שדיווחו על בעיות בריאות ארוכות טווח בעקבות הידבקות בקורונה, התסמינים השכיחים ביותר שדווחו 4-12 שבועות לאחר שלב המחלה החריפה היו כאבי ראש, עייפות, הפרעות שינה, קשיי ריכוז וכאבי בטן.

מתחילת המגיפה ועד תחילת ספטמבר 2021, כמעט 5.3 מיליון ילדים נמצאו חיוביים לקורונה בארה"ב, על פי האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP). מחברי הסקירה ציינו שלמרות שרק מספר קטן מאותם ילדים חוו קורונה מתמשכת, ההשפעה הכוללת של מחלה זו עשויה להיות ניכרת.

בסקירה נמצא שכמעט כל המחקרים הקיימים סבלו ממגבלות משמעותיות, מה שגרם למחברים להדגיש כי יש צורך בדחיפות במחקרים חדשים כדי לבחון את הסיכון לקורונה מתמשכת בקרב אוכלוסיה זו. מחברי הסקירה כתבו שיש צורך בהבנה מעמיקה של השפעת קורונה מתמשכת בקרב ילדים ובני נוער על מנת לסייע לרשויות בקבלת החלטות בנושא מדיניות חיסונים. כיוון שילדים לרוב אינם סובלים מתסמינים או סובלים מתסמינים קלים כאשר הם נדבקים בקורונה, אחת הסיבות שצריך לחסן אותם היא להגן עליהם מפני ההשלכות ארוכות הטווח של הנגיף, כגון תסמונת דלקתית רב מערכתית וקורונה מתמשכת.

בנוסף, רק במעט מחקרים היתה קבוצת ביקורת של ילדים ובני נוער שלא נדבקו בקורונה. מתוך חמשת המחקרים שבהם היתה קבוצת ביקורת, שניים לא מצאו הבדל בין הילדים שנדבקו בזיהום לבין אלה שלא. המשמעות היא שקשה מאוד להבדיל בין התסמינים המיוחסים לקורונה מתמשכת לבין תסמינים שמופיעים מסיבות אחרות הקשורות למגיפה, כמו סגירת בתי ספר, סגרים, אי יכולת לראות חברים או להשתתף בפעילויות ספורט ותחביבים, כמו גם היחשפות לחברים ובני משפחה סובלים, או אפילו מתים, מקורונה, וכן הדאגה להדביק אחרים בנגיף.

כותבי הסקירה מדגישים מספר מגבלות עיקריות של המחקרים. אחת הבעיות היא שאין כיום הגדרה ברורה של קורונה מתמשכת. יש למעלה מ-200 תסמינים הקשורים לקורונה מתמשכת ורבים מהם שכיחים גם באוכלוסיה הכללית, כולל עייפות וכאבי פרקים. כיוון שהנגיף חדש, כל יום לומדים עליו משהו חדש וצריך להתאים אליו את הניהול הקליני של המחלה לה הוא גורם ואת המחקר עליו.

בנוסף, מחברי הביקורת הסבירו שחלק מהמחקרים הסתמכו על דיווחי המשתתפים שנדבקו בקורונה במקום להשתמש באישורי מעבדה. רוב המחקרים הסתמכו גם על תסמינים שדווחו על ידי החולים בלי שעברו בדיקה קלינית. מגבלה נוספת היא שיעור היענות נמוך למחקר. לדוגמה, באחד המחקרים הזמינו החוקרים למעלה מ-50 אלף ילדים וצעירים שעברו בדיקות קורונה למלא שאלון על התסמינים שלהם. רק כ-13% השיבו. סביר שאנשים עם תסמינים מתמשכים נוטים להגיב יותר מאלה שמרגישים בריאים, מה שעלול להוביל להטיה בבחירה ולהערכת יתר של שיעור התסמינים המתמשכים.

מחקרים אחרים גייסו משתתפים מקבוצות תמיכה להורים לילדים שחווים  קורונה ארוכת טווח, דבר שעלול להוביל להערכת יתר של שכיחות התופעה. בנוסף, במחקרים נכללו משתתפים ממגוון רחב של גילאים, וכנראה שהשכיחות והתסמינים של קורונה מתמשכת משתנים בין ילדים צעירים ומתבגרים.

החוקרים מציינים גם כי כל המחקרים התקיימו לפני שגירסת הדלתא הפכה לנפוצה. ילדים ומתבגרים החולים בגירסה זו עשויים להתמודד עם סיכון שונה לקורונה מתמשכת, וזהו גורם נוסף שצריך להביא בחשבון במחקרים עתידיים.

בתחילת המגיפה, הקונצנזוס הכללי היה שילדים נוטים פחות לפתח קורונה וסביר יותר שהם יהיו חסרי תסמינים כאשר הם מפתחים את המחלה. עם הופעת גירסת הדלתא, יותר ילדים נמצאו חיוביים למחלה, יותר ילדים התאשפזו ויותר ילדים סובלים מקורונה מתמשכת, דבר המצביע על כך שכדאי לחסן ילדים.

מה גורם לקורונה מתמשכת

חוקרים חושדים בגורמים שונים האחראים לקורונה מתמשכת, ביניהם סיכויי החשיפה של אנשים לנגיף, אי שוויון בבדיקות וטיפול והבדלים בתנאי בריאות בסיסיים בקרב קבוצות גזעיות מסוימות. סיבה אפשרית נוספת היא הימצאות נגיף קורונה או חלקים ממנו בגוף גם אחרי התאוששות מזיהום חריף (כאשר מתקבלות בדיקות שליליות למחלה), ונגיף זה מפעיל את המערכת החיסונית.

תיאוריה נוספת היא שכאשר נלחמים בנגיף הקורונה, המערכת החיסונית מייצרת גם "נוגדנים עצמיים" הנלחמים בחלבונים תקינים בגוף. כיוון שהתסמינים כה מגוונים - כולל קוצר נשימה, אובדן טעם וריח ובעיות זיכרון וריכוז - יש אולי הסברים אחרים להתפתחות המצב.

במסמך [5] שפרסם משרד הבריאות בנוגע לקורונה מתמשכת, מוזכרת העובדה שישנן דוגמאות נוספות לתסמונות של פגיעה ממושכת לאחר מחלות נגיפיות אחרות כמו למשל לאחר חצבת או לאחר הידבקות בנגיף אפשטיין-בר. המסמך מדגיש את הפגיעה בלב וכלי דם הקשורה, ככל הנראה, למציאות הרצפטורים לנגיף הקורונה בלב ובכלי דם. נכתב גם שנשים ועובדי מערכת הבריאות נפגעים מתסמונת זו יותר מאשר יתר המחלימים.

"לתסמונת זו השפעה על בריאותם הנפשית ויכולתם של המחלימים לחזור למסגרת חיים רגילה ולמעגל העבודה. יש לכך השלכות מרחיקות לכת על תפקודם במשפחה, בחברה ועל יכולתם הכלכלית. מערכת הבריאות צריכה להיערך לטיפול במחלימי הקורונה המפתחים תסמונת זו  להכיר בקיומה, לחקור את המנגנונים הגורמים לה, להבין את מהלכה ולפתח גישות אבחנתיות, טיפוליות ושקומיות מתאימות," מסכם המסמך.

ספרות:

  1. https://www.jacc.org/doi/10.1016/j.jacbts.2021.07.002
  2. https://www.cdc.gov/mmwr/volumes/70/wr/mm7037a2.htmhttps://www.gov.il/he/departments/news/13092021-01
  3. https://www.gov.il/he/departments/news/13092021-01
  4. https://journals.lww.com/pidj/Abstract/9000/How_Common_Is_Long_COVID_in_Children_and.95677.aspx
  5. https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/HQD/Documents/3.2021-2.pdf
נושאים קשורים:  מחלימי קורונה,  19-COVID,  Long COVID,  חדשות,  מגזין,  סימפטומים,  תסמינים
תגובות