שיעורי התחסנות נמוכים במנת הבוסטר בקרב בני נוער וצעירים

ניתוח נתונים שפרסם משרד הבריאות במסגרת עדכונים יומיים על שיעור התחלואה וההתחסנות מעלה  כי למרות שכבר חלפו כשבועיים מאז שהוחלט לאפשר לכל הגילאים, מ-12 ומעלה, לקבל את מנת החיסון (בוסטר) השלישי לקורונה, בקבוצת הגיל 39-30 נענו לכך עד כה רק כ-30% לעומת 84.6% בקבוצת גיל זאת שכבר קיבלו את המנה הראשונה. במילים אחרות: הצעירים לא ממהרים להתחסן במנה השלישית.

בקבוצת הגיל 15-12 עד כה אין בכלל מתחסני מנה שלישית בעוד ש-49.6% מהם כבר קיבלו מנה ראשונה ו-35% גם את השנייה. בקבוצת הגיל 19-16 שיעור מתחסני המנה השלישית רק 14.4% כאשר 82.2% מהם חוסנו במנה הראשונה. בקרב בני 29-20 קיבלו מנה שלישית רק 22.5% מקבוצת גיל זאת לעומת 80.1% שחוסנו במנה הראשונה. בקרב בני 39-30 שיעור מתחסני מנה שלישית הוא כאמור 30.1%.

עם העלייה בגיל עולה שיעור מתחסני הבוסטר: בקרב בני 49-40 כבר מדובר ב-43.1%, בקרב בני 59-50 – 55%. בקרב בני 69-60 – 69%. בקרב בני 79-70 – 77.5% ובקרב בני 89-80 – 74.6%. לעומת זאת, שיעור מתחסני הבוסטר בקבוצת הגיל 90 ומעלה נמוכה מעט בהשוואה לאלה שנמנים עם קבוצת הגיל ה"צעירה" יותר– 65.1%.

בין ההערכות לסיבה לשיעורי התחסנות נמוכים בגילאים הצעירים: חשש שמא יידרשו לקבל עוד מנות בוסטר כאלו מדי חצי שנה ותיווצר "שגרת חיסוני קורונה" שרבים אינם מתלהבים ממנה; פחדים מתופעות לוואי על סמך עדויות ממתחסנים באותן קבוצות גיל וגם בגלל השפעת ידוענים סרבני חיסונים שפעילים ברשתות חברתיות – מקור המידע המרכזי בחייהם של בני נוער ובגירים צעירים. כמו כן קיימת ההערכה שאין תמריצים מספיק אטרקטיביים עבור קבלת המנה השלישית.

רופאים מקופות החולים שעוקבים אחרי המצב במתחמי החיסונים הפנו אצבע מאשימה כלפי משרד הבריאות על כך שלא יצר תכנית אסטרטגית סדורה כדי לגרום לצעירים להתחסן. בדיווח של אדיר ינקו ב-Ynet צוטט ד"ר דורון דושניצקי מ"לאומית": "כשמשרד הבריאות שינה את מדיניות התו הירוק והנסיעות לחו"ל, ראינו שזה דחף את הצעירים להתחסן, אבל עתה דחף זה נחלש. למרות ההסברים שמציגים רופאים בתשדירים בטלוויזיה והניסיון להעלות את המודעות גם במדיה החברתית בדבר הצורך לקבל את המנה השלישית, הצעירים לא מגיעים להתחסן. המומנטום נחלש. המיועדים להתחסן בקבוצות הגיל הצעירות מביעים באוזני הרופאים תגובות צוננות. יש היסוס משום שהתברר כי חלה דעיכה ביעילות המנה השנייה וזה גם השפיע על הירידה שלהם באמון ובתחושת החובה להתחסן".

גם ד"ר דוד דביר מ"מאוחדת" העיד: "רואים בבירור שיעורי התחסנות נמוכים בקרב הצעירים. מתחמי החיסון ריקים מאדם שעות רבות ביום. למשרד הבריאות אין תכנית סדורה וברורה שמטרתה להעלות את שיעורי ההתחסנות בקרב צעירים. ייתכן גם שהצעירים אומרים לעצמם: ככל שיורד הגיל, הסיכון למחלה קשה יורד, ולכן הם מרגישים פחות צורך להתחסן. אבל זו טעות לחשוב כך".