• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
COVID-19 בישראל

שיעור גבוה של ילדים לא מחוסנים ממעמד סוציואקונומי נמוך

נתוני סקר של משרד הבריאות: רבים מבין כ-1.08 מיליון מתושבי ישראל שלא התחסנו הם ממעמד סוציואקונומי נמוך, בעיקר ביישובים בדרום ובירושלים | 31% הם מהחברה הערבית ו-16% מהחברה החרדית

נגישות נמוכה יותר לעמדות חיסון בפזורה הבדואית. צילום: קובי גדעון/ פלאש 90

משרד הבריאות פרסם אמש (ב') מסקנות סקר שבחן היענות הורים לחיסון ילדיהם בגילאי 16-12 וזאת לקראת הפעלת מבצע ארצי להבאת ניידות חיסונים ליישובים שבהם שיעור התחסנות נמוך במיוחד.

מהסקר עלה כי מבין כ-1.08 מיליון מתושבי ישראל שלא התחסנו, 53% הם מהחברה הכללית (הלא חרדית) כאשר בפלח אוכלוסיה זה בולטת העובדה שרבים הם ממעמד סוציואקונומי נמוך, הורים בעלי השכלה נמוכה והכנסה נמוכה בעיקר ביישובים בדרום ובירושלים אבל גם בשכונות שונות בתל אביב; 31% הם מהחברה הערבית – שיעור גבוה לעומת חלקם בכלל האוכלוסיה בישראל ו-16% מהחברה החרדית.

כן נמצאו המאפיינים הבאים: שיעור ניכר מבין הלא מתחסנים בחברה הכללית הם עולים חדשים או עובדים זרים וכן כאלה שיש להם רמת אמון נמוכה במערכת הבריאות ובממסד.

שיעור ההורים עם גישה שלילית לחיסון ילדיהם גבוה יותר בקרב הורים בגילאי 45-34, בנשים ובתושבי מחוזות ירושלים והדרום, בעלי השכלה נמוכה והכנסה נמוכה.

הסקר גם בחן מהם החסמים לחיסון: 24% דיווחו על חשש מתופעות לוואי; 17% משום שאין מידע לטווח ארוך וכי עד כה החיסון ניתן כאישור חירום (הסקר בוצע לפני שה-FDA העניק אישור מלא לחיסון "פייזר"); 13% טוענים שהנגיף לא מסוכן לילדים; 13% תופשים את החיסון כלא יעיל ואף טוענים שגם מחוסנים נדבקים ממילא; 8% אינם סומכים על חברות התרופות; 8% אמרו כי ילדם החלים מקורונה ויש לו כבר נוגדנים; 6% מעדיפים לחכות שילדים אחרים יתחסנו; 6% עקב החשש מדלקת בשריר הלב; 6% עקב חששות מתופעות אחרות ו-1% הם מתנגדים עקרוניים.

לצד זאת, נמצא בסקר שחלה עלייה של 31% בגישה ההורים בחברה הערבית לאחר שנוכחו באטרקטיביות של התו הירוק, כמו כן לאחר שהובהר להם שהחיסון נועד לשמור על בריאות היקרים להם במשפחתם או עקב דרישה שהציג ילדם לקבל את החיסון.

לצד זה הבהיר הסקר שאי-ההתחסנות בקרב בדואים בפזורה וערביי מזרח ירושלים גם נובעת מנגישות  נמוכה יותר לעמדות החיסון. מהסקר עלה כי  עדיין לא חוסנו ביישובי הבדואים: בכסייפה 78%, בחורה 76%, בשגב שלום 73%, בתל שבע 71%, בלקיה 69%, בערערה בנגב 67% וברהט 55%.

בין החסמים האחרים שהציגו ערבים ובדואים לחוסר ההיענות לחיסון בני 16-12: 19% עקב הפחד מהשפעת החיסון לטווח הארוך; 19% חוסר אמון באפקטיביות החיסון; ל-16% לא הזדמן להתחסן ו-10% בגלל תופעות הלוואי; 8% לא יודעים מהי השפעת החיסון על הילדים; 5% דיווחו שילדם חלה בקורונה; 4% אמרו כי הילדים לא צריכים חיסון; 3% טוענים שאין ניסיון על ילדים; 2% בגלל דלקת שריר הלב ו-1% כי ילדם מפחד או שאין בכלל מחלת קורונה.

כאשר נבחנה המוטיבציה להתחסן הובהר ש-53% נענים עקב הרצון לחזור לשגרה, 39% בגלל השמירה על בריאות האנשים היקרים להם במשפחה,37% מאמינים במדע וביעילות החיסון, 18% הצביעו על הצלחת החיסונים למבוגרים בבלימת המגיפה בישראל כמוטיבציה שלהם להתחסן; 17% בגלל הרצון להימנע מבידוד.

בבחינת סוגיה זאת בקרב החברה החרדית עלה כי רבים בה בטוחים שכבר חלו ונחשפו ממילא לנגיף ולכן אינם צריכים להתחסן. שיעורים גבוהים מאוד של לא מחוסנים נמצאו בשמונה ישובים שבהם מתגוררים חרדים כמו מקווה ישראל 72%, עמנואל 60%, יבנאל 56%, ביתר עילית 54%, בית שמש 53%, צפת 48%, אלעד 48% ובני ברק - 4%. שיעור גבוה של חרדים שאינם מוכנים להתחסן הם מאזור הצפון.

החסמים לחיסון בחברה זאת, שגם בה יש גישות שונות מאחר שמדובר בקהילות שונות מבחינה אמונית והשפעות רבנים ואדמו"רים שונים: 34.4% מההורים טענו שילדיהם כבר חלו בקורונה; 22.9% מההורים מעלים חשש מתופעות הלוואי; 14% מההורים סבורים שהקורונה כלל לא פוגעת בילדים או פוגעת רק בצורה קלה; 7.6% סבורים שהחיסון לא יעיל; 5.1% אמרו כי יפעלו בנושא הזה רק בהתאם להוראות הרבנים; 3.8%  סבורים שאין עדיין מספיק מידע על החיסון ושהוא נסיוני מדי; 3.2% יחליטו כאשר יהיה יותר מידע על ההשפעות ארוכות הטווח של החיסון.

נושאים קשורים:  סקר,  משרד הבריאות,  לא-מחוסנים,  מעמד סוציו-אקונומי,  חדשות,  בדואים,  אוכלוסיה ערבית,  אוכלוסיה חרדית,  19-COVID,  חיסונים,  חיסון לקורונה
תגובות