• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • מזכ"ל: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
מחקרים COVID-19

מחקר ישראלי: ההורים עצרו במיון והעדיפו שהילדים לא יתאשפזו

ממחקר שבחן את מגמות הפנייה של ילדים עם פגיעות א.א.ג ב"שניידר" בשיאי מגיפת הקורונה נמצא: ילדים המשיכו להגיע למיון אך הוריהם נמנעו מלשהות עימם זמן רב בבית החולים

רפואת אף, אוזן גרון בילדים. אילוסטרציה

מיד כאשר התפרצה מגיפת הקורונה בעולם, בינואר 2020, הוכרז על מצב חירום בינלאומי. בעקבות זאת החליטה גם ממשלת ישראל, כמו ממשלות רבות אחרות ברחבי העולם, ליישם הפעלת אמצעי מניעה להמשך התפשטות הנגיף.

הסגרים הגבילו את נגישות הציבור למרפאות הקהילתיות, מהלך שהביא לשינוי במגמות הפנייה לחדרי המיון בעולם. הנגיף לא עצר בבתים, ברחובות ובמקומות העבודה. הוא תקף גם את עובדי מערכת הבריאות ומספר לא מבוטל של רופאי אף, אוזן, גרון נדבקו בנגיף. מחשש להידבקות, כוח אדם חלקי מקרב הצוותים הרפואיים הגיע לעבודה בבתי חולים ואלה חוו עומסי עבודה שהלכו והתגברו עם הזמן.

באופן ספציפי הנטייה הגוברת בשנים האחרונות של חולי אף-אוזן-גרון להציף את חדרי המיון, גם במצבים שאינם מוגדרים כחירום, גרמה לקשיים רבים למערכות הבריאות ולבתי החולים עצמם, שהתקשו לתפקד בעיקר בשיא משבר הקורונה.

מחקרים רבים שנעשו בעולם בחודשים האחרונים אכן הראו כי יותר ילדים הגיעו לחדרי המיון ובעיקר למחלקות אף-אוזן-גרון במהלך המשבר ובעיקר בתקופות של סגר. הדבר הוסבר בשהות ממושכת של הילדים ובעיקר פעוטות בבית. התוצאה: יותר מקרים של שאיפת גוף זר או פציעה.

באוגוסט 2020 דיווח "ניו יורק טיימס" על כך שד"ר מאיה האס, רופאה בכירה בחדר המיון בבית החולים לילדים בקולורדו, מרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת קולורדו, סיפרה שהיא ועמיתיה נתקלו ביותר פציעות של ילדים ששיחקו לבדם, בזמן הקורונה.

"אנחנו רואים עתה", סיפרה ד"ר האס, "הרבה יותר פציעות ראש". עוד דווח כי בשיא המגיפה תועדו בארה"ב בלבד מקרי הרעלה רבים יותר בקרב ילדים בעקבות השימוש שעשו הוריהם בחומרי חיטוי והדברה במאמץ לספק הגנה מפני הנגיף. כמו כן דווח שמכירות הטרמפולינות זינקו בתקופת המגיפה וכתוצאה מכך הרבה מאוד ילדים הגיעו למיון ולמרפאות החירום עם שברים ופציעות שגרמו תרגילי הקפיצות.

ומה קרה בישראל? האם ילדים נחשפו יותר לפציעות ופגיעות בפלג גופם העליון בתקופות שיא מגיפת הקורונה?

מחקר חדש שביצע צוות בראשות ד"ר ניר צור מהמרכז הרפואי רבין יחד עם ד"ר שלומי אבוחצירה, בוגר בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית וד"ר רועי הוד – מומחה בכיר לאף-אוזן-גרון בילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים, בדק את מגמות הפנייה של ילדים למחלקה לרפואה דחופה עם פגיעות אף, אוזן וגרון במרכז שניידר.

הצוות השווה את  הנתונים המתייחסים לפברואר-אפריל, בין שנת 2019 לעומת 2020. ממצאי המחקר פורסמו החודש בכתב העת המדעי American Journal of Emergency Medicine, תחת הכותרת "מגיפת COVID-19 - מגמות בשירותי חירום אף-אוזן-גרון".

ואלה הנתונים שהושגו במחקר: במהלך שתי תקופות אלו נרשמו 355 ו-352 פניות של ילדים להתייעצויות בנושאי אף, אוזן וגרון בהתאמה, במרכז שניידר. מספר המאושפזים הכולל היה נמוך יותר בשלושת החודשים הנ"ל בשנת 2020 בהשוואה לשנת 2019 - מ-61 (17.3% מסך כל האשפוזים במרכז הרפואי) הזה בשנת 2019 ל-29 (8.1%) ב-2020.

מאידך, המחקר לא גילה צמצום במספר הפניות למחלקה לרפואה דחופה בתקופת הסגר הראשון שהוטל בישראל. ההסברים האפשריים לכך הם בעיקר צמצום בפעילות המרפאות הקהילתיות לצד עלייה בהיקף השימוש ברפואה מרחוק. כלומר, ילדים חולים המשיכו להגיע למיון בשיא משבר הקורונה אך הוריהם נמנעו מלשהות עימם זמן רב בבית החולים, בטח שלא להתאשפז, כנראה בשל החשש להידבק בנגיף בין כותלי המוסד הרפואי.

כמו כן, לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בין התפלגויות הפניות השונות המערבות ראש וצוואר. כך, רוב הפונים בשנים 2019 ו-2020 לרפואה דחופה במרכז שניידר היו של ילדים שסבלו מדלקות אוזניים (ודלקת האוזן התיכונה), סינוסיטיס וגופים זרים שחדרו לאף, טינטון (צפצופים באוזניים), זעזוע מוח כתוצאה מפגיעה בפנים וכאבי ראש טורדניים. כל הנתונים היו יחסית גבוהים ודומים.

גילאי הפונים היו יחסית דומים בשנים 2019 ו-2020 והגיל הממוצע היה 5.8 ± 4.9 שנה במהלך 2019 ו-5.2 ± 5.2 במהלך 2020.

"בסך הכל, לא מצאנו במחקר שלנו ירידה משמעותית (בין שתי השנים הללו) בזיהומי אוזניים-אף-גרון או בפציעות טראומטיות, ולא נחשפנו לעלייה משמעותית במקרים של בליעת גוף זר. גם לא לפי בדיקות רפואיות מעמיקות עבור כל איבר מהאיברים שבהם מטפלים רופאי אף, אוזן וגרון", סיכם ד"ר אבוחצירה.

הוא הוסיף: "לממצאים שלנו עשויות להיות השלכות חשובות על ניהול גלים פוטנציאליים של קורונה בעתיד וגם לגבי התייעצויות רפואיות בזמן שגרה הנוגעות למחלות אף, אוזן וגרון. המחקר מעלה את האפשרות שפניות של ילדים לחדרי המיון זקוקות להתאמה מחודשת בעידן הפוסט-קורונה, בעיקר על מנת למנוע ניצול לרעה, בקרב הוריהם. הם יכולים להסתייע בטיפול קהילתי הולם, לרבות שימוש ברפואה מרחוק, דבר שיביא להפחתה בזמן ההמתנה למומחי אף, אוזן, גרון בקהילה ולשיפור תנאי הרפואה הקהילתית".

נושאים קשורים:  אף אוזן גרון,  רפואה דחופה,  ד"ר שלומי אבוחצירה,  ד"ר רועי הוד,  19-COVID,  סגר,  מגיפת הקורונה,  חדשות,  מרכז "שניידר" לרפואת ילדים
תגובות