לאנדומטריוזיס ישנה השפעה על מידת התגובה לגירוי שחלתי. במחקר שתוצאותיו פורסמו בכתב העת BMC Pregnancy and Childbirth, חוקרים ניסו להעריך את תפקידו של טיפול מקדים לדיכוי אנדומטריוזיס עם דיאנוגסט לעומת אגוניסט להורמון משחרר גונדוטרופין (GnRHa), בקרב מטופלות עם אנדומטריוזיס אשר עתידות לעבור טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF).
עוד בעניין דומה
במחקר, שהוגדר כניסוי אקראי מבוקר, 67 נשים הסובלות מאי-פריון הקשור באנדומטריוזיס הוקצו באופן אקראי לקבוצה A וקיבלו מנה חודשית שלGnRHa למשך שלושה חודשים, לפני גירוי שחלתי במסגרת טיפול IVF (פרוטוקול אולטרה-ארוך). מספר זהה של נשים הוקצו לקבוצה B, במסגרתה טופלו עם מנה יומית של דאינוגסט פומי במינון 2 מ"ג/יום למשך 3 חודשים, לפני התחלת טיפול ארוך סטנדרטי במסגרת IVF.
התוצא העיקרי שנמדד היה מספר הביציות שנשאבו. תוצאים משניים כללו את מספר הביציות הבוגרות, שיעור ההפריות, איכות חיים שהוערכה באמצעות מדד FertiQoL, עלויות הטיפול ותוצאות ההריון.
החוקרים מצאו כי על אף שלא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בין הקבוצות בבחינת הגירוי השחלתי, פרמטרים לתגובה ותוצאות הריון, לקבוצת הדיאנוגסט היו עלויות טיפול נמוכות יותר (2,773 לעומת 3,664 לירות מצריות, P<0.001), פחות תופעות לוואי (29.9% לעומת 59.7%, P<0.001), תוצאות גבוהות יותר במדד ה-FertiQoL (33.2 לעומת 25.1, P<0.001) ותוצאות סבילות גבוהות יותר (14.1 לעומת 9.4, P<0.001).
החוקרים סיכמו כי תוצאותיהם מעידות על כך כי דיאנוגסט הינה תחליף מתאים ובטוח לטיפול מקדים עם GnRHa בקרב מטופלות אנדומטריוזיס.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
